הנשמה

“המצפון הוא עין ערנית שלפניה כל דמיון, מחשבה ומעשה מוצגים לביקורת או לאישור... אין הוכחה גדולה מזו לקיומו של חוק מוסרי ומחוקק ביקום מאשר אור קטן זה של הנפש. זהו קולו של אלוהים אל האדם הפנימי.”

“לעולם, לעולם לא הייתי אומרת בחיי, "אני רוצה לנסוע לוושינגטון כדי לרפא את נשמתה של וושינגטון.”

“התוקף של התפילה הוא עושר הנפש”

“מילים חינניות מרעננות את הנפש”

“אני מבקש לרכך ולהבהיר את המרכיבים המהותיים של נשמתי. אשאיר מאחור את השאיפה לדגלי התהילה וההון, ואלך אל המקום שבו הנשמה קוראת, בלי לחשוש מן התוצאה המכרעת. אטייל בעולם בלי גבולות ואחבק סכנה ויראה. אעמוד כעד לקומדיה, ליופי ולטרגדיה, ואיישם את העקרונות של צורות מודעות אמנותיות וסגפניות כדי להתגבר על התסכול המובנה של נשיאת קיום אנושי מכאיב ביסודו.”

“נשמה עדינה ומתוקה, תמימה, יכולה לבוא מכל מקום, מכל רקע. זהו טבעה של הנשמה, ובפנים היא באמת אינה יכולה להשתנות. נשמה כזאת עשויה לבוא להאמין בלגלוגים של נסיבות החיים, ושל האנשים שיצרו את אותן נסיבות, כשבידיה רק זיכרונות של ההשתקפות האמיתית של מי שהיא באמת. הנפילה מתחילה כאשר נשמה יפה מתחילה להאמין שאינה יפה.”

“תפילה מובילה לרווחת הנפש”

“הנטיות של הצ’יט יכולות להיות טהורות [שקופות] בפני אלוהים, אבל לאנשים אין את הידע הזה. הפתרון הקל ביותר לטהר את נטיות הצ’יט הוא להתחבר לאדם שיש לו את המעט ביותר של רצונות, והפתרון האולטימטיבי להפוך אותן לטהורות הוא ההתבוננות הפנימית המדיטטיבית (נידידהיאסאן) של הוויטאראג (הנאורים החופשיים מכל היקשרות).”

“כתיבה וקריאה מפחיתות את תחושת הבידוד שלנו. הן מעמיקות, מורחבות ומגדילות את תחושת החיים שלנו: הן מזינות את הנפש. כאשר סופרים משאירים אותנו מרגישים רעד ראש בראש מדיוקם של פרוזה שלהם ואמתם, ואף גורמים לנו לצחוק על עצמנו או על החיים, חוזר אלינו הרוחב. אנחנו מקבלים הזדמנות לרקוד עם, או לפחות להטוטט יחד עם, האבסורד של החיים, במקום להיות דוכאים על ידי זה פעם אחר פעם. זה כמו שירה על הספינה במהלך סערה קשה בים. אתה לא יכול למנוע את הסערה הנוראה, אך השירה יכולה לשנות את הלבבות והרוחות של האנשים שיחד על הספינה.”

“נשמתו של הצדיק מתבוננת בשנתה בשמיים מסתוריים”

“גלן נהג לומר שהסיבה שאי אפשר באמת לדמיין את עצמך מת היא שברגע שאתה אומר, ״אהיה מת,״ כבר אמרת את המילה אני, ולכן אתה עדיין חי בתוך המשפט. וכך אנשים קיבלו את הרעיון של אלמוות הנפש — זה היה תוצאה של הדקדוק.”

“בבדידות תמצא את הנשמה”

“כתיבה יפה היא גאומטריה של הנפש המביעה עצמה בגוף”

“התקווה היא מה ששומר על הנפש חיה”

“חלומות ודאגות בלתי מנוחות זרמו אליו מהנהר, מהכוכבים המרעישים בלילה, מהאור החם של השמש. חלומות ודאגת נשמה זרמו אליו.”

“מהי התגלית של הוויטארגים, אלו שהגיעו להארה מלאה? היא: אפילו האלימות הקלה ביותר היא סימן להפסד. אפילו המחשבה השלילית הקלה ביותר על מישהו היא סימן להפסד. אלוהים שוכן בכל יצור חי; כיצד אפשר לדעת עובדה נסתרת זו? הוויטארגים כינו את העצמי היסודי (הנשמה) היסוד הנסתר ביותר.”

“אהבה מעוררת את הנשמה.”

“שקרים וסודות, טסה, הם כמו סרטן בנשמה. הם כורסים את מה שטוב ומשאירים אחריהם רק חורבן.”

“כלבו של החייל הוא נשמה של פילוסוף.”

“כשאנו עברנו גיל מסוים, נשמת הילד שהיה לנו ונשמות המתים ממנם אנו נולדים מגיעות אלינו ומפשיטות עלינו את עושרן ואת קסמם, מבקשות להרשות להן להוסיף לתחושות החדשות שאנו חושבים, בהן הן מחיקות את צורתן הקודמת ומפעלות אותן מחדש יצירה מקורית.”