כוכבים

“זהו החושך שחושף את הכוכבים הזוהרים ביותר ואת המשאלות הנלהבות ביותר”

“בין גבעות העצים הכבדים של האשחרים הפזורים, נראתה הכחולה העמוקה של השמים, מלאת כוכבים, כל אחד מהם קדוש וזוהר, שפזרו אורם ללא דאגה אל הרחוק. כך היה טבע הכוכבים. והעצים נשאו את פרחיהם, ענפיהם, וצלקותיהם לכל עבר, והם קיבלו את החיים החזק, בין אם היה זה עונג או סבל. זבובים שחיו רק יום אחד, התרוצצו אל מותם. כל חיים היו להם זוהר ויפהפות. רגע אחד הבנתי הכל, הבנתי אותו והערצתי אותו, והערצתי גם את חיי ואת סבלותי.”

“אם הכוכבים היו מופיעים לילה אחד באלף שנים, כיצד היו בני האדם מאמינים ומשתחווים; ושומרים לדורות רבים את זכר עיר האלוהים אשר הראתה! אך מדי לילה יוצאים שליחי היופי הללו, ומאירים את היקום בחיוכם המזהיר.”

“המחשבות שלי הן כוכבים שאני לא מצליח להפוך לקבוצות כוכבים”

“כוח המחשבה לוקח אותך לפסגת ההר. כוח הלב לוקח אותך אל הכוכבים. כוח הנשמה לוקח אותך אל קצה היקום.”

“אני לא אישה שלוקחת שום דבר כמובן מאליו, אשכב איתך בלי סוף ואדבר על דברים משמעותיים והגיוניים, אצפה בכוכבים בחצות ובאופן שבו הם מנצנצים בחזרה; כדי שיידעו אותי שגם הם רואים אותי, אפתח את החלון רק כדי להרגיש את הרוח, אגביה את המוזיקה כשאני אוהבת שיר, אשב מול האוקיינוס כשאני מרגישה אבודה, אבכה כשהלב שלי כואב ואני אקשיב לך כשהלב שלך כואב גם כן, אני יודעת איזו אישה אני, ואני לא ביישנית מלהראות אותה לעולם.”

“כולנו בביבים, אבל חלק מאיתנו מביטים בכוכבים.”

“אני דאגה גדולה יותר מהמה שקורה בתעשיית הפופ. אני דואגת יותר לסביבה ולמה שעושים התעשיינים לה.”

“כאשר הלילה בא אל תתייאש; שמח במקום זאת ואמור לעצמך, לפחות עכשיו אני יכול לראות את הכוכבים.”

“אני מתעניין עמוקות במות הכוכבים ובהרס שהם גורמים לסביבתם.”

“אנשים ממעיטים בערכם של הכוכבים ושל תחושת הקשר שהם מביאים בין הרוח והחומר. לרוב, כשאנו אבודים, אנו מחפשים בדידות בהתבוננות אל תוך החשכה בתקווה שמשהו ישיב לנו, בדרך כלל דרך תחושה, מחשבה או התרחשות נדירה של כוכב נופל.”

“בתוך נשמתך טמון אור גדול יותר, הכירו בו והקרינו אותו.”

“לכו על כל הקופה. תמיד נסו לעשות יותר מדי. ותרו על רשתות ביטחון. קחו נשימה עמוקה לפני שאתם מתחילים לדבר. שאפו אל הכוכבים. המשיכו לחייך. היו עקשנים עד זוב דם. התווכחו עם העולם. ולעולם אל תשכחו שכתיבה היא הדבר הקרוב ביותר שיש לנו לאחוז באלף ואחד הדברים—ילדות, ודאויות, ערים, ספקות, חלומות, רגעים, ביטויים, הורים, אהבות—הממשיכים לחמוק, כמו חול, מבין אצבעותינו.”

“בהתגלותם של האנשים במימדי היקום, כשגילו כי כל חלומותיהם הפתוחים ביותר נדחקים בפני ממדי שביל החלב, הם החלו בפעולות שהבטיחו שצאצאיהם לא יוכלו עוד לראות את הכוכבים כלל. מיליון שנים גדלו בני האדם עם ידע אישי יומיומי של כיפת השמים. בשנים האחרונות אלפי, החלו לבנות ולעבור לערים. בשנים האחרונות של המאה, חלק גדול מהאנושות עזב את אורח החיים הכפרי. כשהתפתחה הטכנולוגיה והערים זוהמו, הלילות הפכו ללא כוכבים. דורות חדשים גדלו לחלוטין ללא ידיעה על השמים שסחפו את סביהם ושהשפיעו על תחילת העידן המדעי והטכנולוגי המודרני. ללא התודעה, בדיוק כשהאסטרונומיה נכנסה לתקופת זהב, רוב האנשים ניתקו את עצמם מהשמים, איזול קוסמי שהסתיים רק עם עלות תעופת החלל.”

“הבנתי; זה בתקופות שבהן אני רחוקה ביותר מהיסוד שלי שאני חווה את עצמי הכי הרבה. שאני רואה ומרגישה מי אני באמת, הכי הרבה! אני חושבת שכך זה עם שביט, את רואה, שביט נולד במרחבים החיצוניים של היקום! אבל רק כשהוא מעז להתקרב יותר מדי אל השמש שלנו או אל כוכבים אחרים הוא משחרר את ה"זנב" הלוהט מאחוריו ויורה בחוצפה דרך השמים! ומטאורים נשאבים אל האטמוספירה שלנו לפני שהם מתפוצצים כמו נפצים ומבינים שהם כוכבים נופלים! לכן אני נהנית להוציא את עצמי מהיסוד שלי, מאזור הנוחות שלי, ולהטיל את עצמי אל הלא נודע. כי דווקא ברגעים המפחידים האלה, בצעדים הלא בטוחים האלה, אני מצליחה לראות שאני כמו שביט שפוגע באטמוספירה חדשה: פתאום אני מאירה באור מופלא ואבקי אש מתחילים לנשור ממני! אני מגלה חיוך שלא ידעתי שיש לי, אני חושפת תחושה שלא ידעתי שקיימת בי... אני רואה את עצמי. אני כוכב נופל. מטר מטאורים. אבל אני לא עומדת לכבות. אני מניחה שאני יותר כמו שביט, אם כך. אני פשוט אמשיך לחזור.”

“זהר בכל מקום שאליו תלך ותן לאור האלוהים להשתקף בעולם שסביבך. אתה נושא את אור האלוהים, ובכל מקום שבו תעבור, החושך חייב להימלט.”

“השמש הרוקדת הירח הרוקד הכוכבים הרוקדים והגלקסיות הרוקדות הם הביטוי הישיר של העצמי האלוהי שלנו”

“הירח מעז להתחרות בכוכבים רק כשהשמש לצדו.”

“ככל שחושך הלילה עומק, כך נראות הכוכבים בהירות, ככל שגעגועי האבל עומקים, כך קרוב אלוהים.”

“עוצמת האהבה היא מעבר לכל מידה”