“בין גבעות העצים הכבדים של האשחרים הפזורים, נראתה הכחולה העמוקה של השמים, מלאת כוכבים, כל אחד מהם קדוש וזוהר, שפזרו אורם ללא דאגה אל הרחוק. כך היה טבע הכוכבים. והעצים נשאו את פרחיהם, ענפיהם, וצלקותיהם לכל עבר, והם קיבלו את החיים החזק, בין אם היה זה עונג או סבל. זבובים שחיו רק יום אחד, התרוצצו אל מותם. כל חיים היו להם זוהר ויפהפות. רגע אחד הבנתי הכל, הבנתי אותו והערצתי אותו, והערצתי גם את חיי ואת סבלותי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←