הורות

“להיות הורה גרוע הוא סימן לכך שלא למדת מן הניסיון.”

“למדו את הילדים חמלה ואמפתיה, כי כל היצורים נולדים אנוכיים.”

“אני רק ההשתקפות שבעיניך, התוצאה של הבעותיך, וסך כל שבחך וביקורתך.”

“תה קר שמרווה את ימי הקיץ החמים והלחים. שוקו חם וקצף שמחמם את קור החורף. תפילות לפני השינה ששלחו את הפחדים בריצה פאניקה. זרעי חמניות זהובים בריח קיץ מתוק. ארוחות משפחתיות שארגו חוט נוסף ברקמת השולחן סביבו. אלה רק טעימה קטנה מהמתנות האינסופיות שאמא נתנה לילד שלה, ובלי הן החיים שלי היו עניים עד אין מילים.”

“אמיתי או שקרי, מה שנקבע על ידי בני אדם תופס לעיתים קרובות מקום חשוב בחייהם, ומעל לכול בגורלם, כמו מה שהם עושים.”

“יום אחד ילדיי יביטו בחיבה על הדברים המעצבנים שעשיתי ויראו בהם בבירור הוכחה לאהבה.”

“כל מה שילד צריך הוא אהבה גדולה”

“תנו לילדיכם לטפח את הכישרון המיוחד שלהם, כי אותו כישרון יספק להם יום אחד את הדרך לחיות בכבוד ובסיפוק.”

“לעולם אל תכניסו ולו מחשבה אחת של חולשה אל מוחם הפורח של הילדים. מלאו אותם במרץ ובחמלה, כי אופיים הוא שיגדיר את עתידו של המין האנושי כולו.”

“אולי מגיעה לי האכזבה שלך, כמו גם נזיפה ומשמעת קפדנית, אבל מה שאני צריכה הוא את ההבנה שלך, את ההכוונה שלך, ואת אהבתך ללא תנאי.”

“אנחנו שומעים הרבה על גסות הרוח של הדור הצעיר. אני עצמי זקן, וניתן היה לצפות שאצדד בזקנים, אבל למעשה התרשמתי הרבה יותר מהתנהגותם הגסה של הורים כלפי ילדיהם מאשר מזו של ילדים כלפי הוריהם. מי לא היה אורח נבוך בארוחות משפחתיות שבהן האב או האם נהגו בצאצאיהם הבוגרים בחוסר נימוס שאילו הופנה כלפי צעירים אחרים, היה פשוט מביא לידי סיום ההיכרות? קביעות דוגמטיות בעניינים שהילדים מבינים וזקניהם אינם מבינים, קטיעות חסרות רחמים, סתירות גלויות, לעג לדברים שהצעירים מתייחסים אליהם ברצינות, לעיתים לדתם, רמיזות מעליבות כלפי חבריהם, כל אלה מספקים תשובה קלה לשאלה "מדוע הם תמיד מחוץ לבית? מדוע הם מעדיפים כל בית על פני ביתם?" מי אינו מעדיף נימוס על ברבריות?”

“אם נכסה את חלומותיהם של ילדינו בשמיכות, נחשיך את עולמם ונכבה את רצונם לחיות.”

“ילד שמותר לו להיות חסר כבוד כלפי הוריו לא יכבד באמת אף אחד”

“אנחנו [ההורים]) תמיד מבלפים, מעמידים פנים שאנחנו יודעים הכי טוב, כשברוב הזמן אנחנו פשוט מתפללים שלא ניכשל יותר מדי.”

“אב גדול הוא מי שילדיו נושאים אליו עיניים במקום להסב מהן את מבטם.”

“הוא חשב על כל מיני היצורים החיים שמאמנים את צאצאיהם באמנות ההישרדות, על החתולות המלמדות את גוריהן לצוד, על הציפורים המשקיעות מאמץ כה נוקב בהוראת גוזליהן לעוף – אך האדם, שכלי ההישרדות שלו הוא התודעה, לא זו בלבד שאינו מצליח ללמד ילד לחשוב, אלא מקדיש את חינוכו של הילד למטרה של השמדת מוחו, של שכנועו כי החשיבה היא עקרה ורעה, עוד בטרם התחיל לחשוב. מן הסיסמאות הראשונות המוטחות בילד ועד לאחרונות, זה דומה לסדרה של זעזועים שנועדו להקפיא את מנועו, לערער את כוחה של תודעתו. אל תשאל כל כך הרבה שאלות, ילדים צריכים להיראות ולא להישמע! – מי אתה שתחשוב? זה כך, כי אני אומר כך! – אל תתווכח, ציית! – אל תנסה להבין, האמן! – אל תיאבק, התפשר! – הלב שלך חשוב יותר מן המוח שלך! – מי אתה שתדע? ההורים שלך יודעים הכי טוב! – מי אתה שתדע? הפקידים יודעים הכי טוב! – מי אתה שתתנגד? כל הערכים יחסיים! – מי אתה שתרצה להימלט מכדורו של בריון? זו רק דעה קדומה אישית! גברים היו מזדעזעים, הוא חשב, אילו ראו ציפור אם המורטת את הנוצות מכנפי צאצאיה, ואז דוחפת אותו מן הקן כדי להיאבק על הישרדותו – אך זה מה שהם עשו לילדיהם.”

“הנכסים הגדולים ביותר שאני משאירה לילדיי הם ספרים.”

“ילדים מעולם לא רוצים אמא מושלמת; הם צריכים אהבה קטנה, גם אם היא מגיעה מאמא גרועה.”

“היותם הורים אינה רק טיפול בהם, גידולם, אהבה ותמיכה בהם – כל אלה אינם קשורים כלל לאדם שיצר אותם בלילה אחד בחדר השינה או לחוויית ההיריון”

“(24/7) ברגע שאת חותמת להיות אם, זה המשמרת היחידה שהם מציעים.”