“אנחנו שומעים הרבה על גסות הרוח של הדור הצעיר. אני עצמי זקן, וניתן היה לצפות שאצדד בזקנים, אבל למעשה התרשמתי הרבה יותר מהתנהגותם הגסה של הורים כלפי ילדיהם מאשר מזו של ילדים כלפי הוריהם. מי לא היה אורח נבוך בארוחות משפחתיות שבהן האב או האם נהגו בצאצאיהם הבוגרים בחוסר נימוס שאילו הופנה כלפי צעירים אחרים, היה פשוט מביא לידי סיום ההיכרות? קביעות דוגמטיות בעניינים שהילדים מבינים וזקניהם אינם מבינים, קטיעות חסרות רחמים, סתירות גלויות, לעג לדברים שהצעירים מתייחסים אליהם ברצינות, לעיתים לדתם, רמיזות מעליבות כלפי חבריהם, כל אלה מספקים תשובה קלה לשאלה "מדוע הם תמיד מחוץ לבית? מדוע הם מעדיפים כל בית על פני ביתם?" מי אינו מעדיף נימוס על ברבריות?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←