חסד

“הוא הגיע למסקנה האימהית ביותר שיכול להגיע אליה אדם ספרותי – המסקנה שהמבט הרגיל הוא הנכון. רק הגבורה האחרונה והאקסטראוורית ביותר יכולה לעמוד על מגדל בפני עשרת אלפים אנשים ולומר להם ששתיים ושתיים שוות ארבע.”

“מה שנותן משמעות לזמן הקצר של אדם על פני כדור הארץ הוא העיסוק במעשים קטנים של חסד. הענקת חסד לאחרים היא המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לתת, ומעשים כאלה מחדשים את הנותן עצמו. כשאנחנו מקבלים ואוהבים את הזולת ללא סייג, אנחנו הופכים לרוח הבלתי נמנעת שמפיחה חיים באחרים.”

“כדי לעזור לאנושות, חיה בחסד ובהרמוניה.”

“גרגורי?” קראתי. לא יכולתי להתאפק. זה היה לא הגיוני, אבל פחדתי לראות אותו בורח ממני. הוא הסתובב לעברי, רגליו מסתובבות בעפר. בזהירות חציתי לרגע אל האור. “אתה, אממ…” שאפתי עמוק. “אתה חושב שעדיין תרצה להיות חבר שלי מחר?” עצרתי את נשימתי וחיכיתי לתשובתו. אף על פי שיכולתי לחוש כיצד אור השמש מצמרר במורגש כל סנטימטר של עור חשוף, החיוך שגרגורי חייך אליי עורר בי גל של חמימות שאפילו השמש לא יכלה להשתוות אליו. “אני תמיד ארצה להיות חבר שלך, אנאבל. את רוצה להיות שלי?” ראשי הנהן בטירוף, באקסטזה, מעצמו. נעלמתי שוב בין הצללים וצפיתי בחברי החדש עד שעקף את ביתם של הופקינס. ואז חיכיתי עד שמכוניתו נסעה משם — גרגורי ואמו בדרכם הביתה. הייתי באופוריה שאין כמותה, אבל לא איבדתי לגמרי את אחיזתי במציאות. ידעתי שהמבחן האמיתי יבוא ביום שני. דבר אחד היה להתיידד עם מנודה בפרטיות היער, ודבר אחר לגמרי היה להסתכן בלעג ובפגיעה במוניטין כשאתה מוקף בבני גילך. זה היה נכון גם לגבי מי שליבם גדול במיוחד, וכעת האמנתי שזהו גרגורי היל.”

“מעשה החסד הקטן ביותר הופך אותך ליפה יותר מכל שמלה יקרה או איפור”

“חמלה מקרבת אותנו זה לזה”

“האושר מצא אותי לבד יום אחד ואחז בידי. הוא הראה לי כיצד השמש מפזרת את חמימותה על פני הארץ. העצב מצא אותי שבעת רצון ומחייכת אל השמש. הוא דיבר על בצורות ועל עיוורון ועל מה שעשו קרניה הבוערות. האושר מצא אותי שוב לבד והצביע אל השמים. הוא הראה לי כיצד הסערות יוצרות קשתות בענן גבוה למעלה. העצב מצא אותי מסוקרנת ולקח אותי אל קצה הקשת. הוא הראה לי כיצד היא נעלמת כדי שלא תשוב עוד לעולם. האושר מצא אותי לבד ולימד אותי כיצד לשיר שיר. הוא שר תריסר מנגינות בעוד אני מצייצת לצדו. העצב מצא אותי שרה בקול וכיסה את אוזניו. הוא אמר שהרעש מחריש אוזניים, ואיחל שלא יוכל לשמוע. האושר מצא אותי לבד ונתן לי שבעה מטבעות זהב. הוא הראה לי דברים מפוארים רבים שסוחרים נהגו למכור. העצב מצא אותי מתפעלת מן הדברים היפים שקניתי. הוא הצביע על ארנקי הריק ועל הכסף שלא היה לי. האושר מצא אותי לבד ועזר לי לדבר עם מישהו חדש. הוא קרא לילד חברי ואמר שגם אני חברתו. העצב מצא אותי יחד עם חברי הטוב והקשוב. הוא לחש על בגידה ועל כך שלב שבור אינו מתרפא. האושר מצא אותי לבד והחזיק אותי חזק בחיבוקו. הוא לחש מילים טובות באוזני ונישק אותי על פניי. העצב מצא אותי עם האושר, אך לפני שהספיק לומר דבר, אמרתי לו שיהיה לו יותר מזל אם ידבר אל הקיר.”

“אבל עדיין," אמרה איוומי, "נראה לי שהעולם הזה סובל מחוסר חזק של היגיון וחסד." "אולי את צודקת," אמרה אואמאמה, "אבל כבר מאוחר להחליף אותו באחר."”

“אהבה, טוב לב, חמלה וסליחה הם אלוהיים.”

“היא חיכתה עם בילי סליק בעוד קארוט יצא לשליחות, וכדי שיהיה לה משהו לומר, היא אמרה, ״בילי סליק לא נשמע הרבה כמו שם של גובלין?״ בילי עשה פרצוף. ״צודקת לגמרי! סבתא קוראת לי מן הרוח שנשבה בחרטה. איזה מין שם זה, אני שואל אותך? מי ייקח אותך ברצינות עם שם כזה? אלה זמנים מודרניים, נכון?״ הוא הביט בה בהתרסה, והיא חשבה: וכך, אחד אחד, כולנו נעשים בני אדם – אנשי זאב בני אדם, גמדים בני אדם, טרולים בני אדם... כור ההיתוך נמס רק בכיוון אחד, וכך אנחנו מתקדמים.”

“האהבה הטובה ביותר היא זו שמעירה את הנפש ומחזירה אותנו לחפץ אחר, זו שמעלה באיתנו אש ומשאירה שקט לנשמתנו. זו מה שאת/ה נתנת/ה לי. זו מה שאני קיוויתי לתת לך לעד”

“מחשבות יפות במוחך יצרו את חייך והפכו אותך לאדם טוב לב”

“ההורים שלנו יכולים להראות לנו הרבה דברים: הם יכולים להראות לנו איך עלינו להיות ואילו דברים עלינו לשאוף אליהם, או שהם יכולים להראות לנו איך לא להיות ואילו דברים עלינו להתרחק מהם; ואז ייתכן שיהיו לך הורים שמראים לך את כל הדברים שבך שמהם אתה רוצה להיפטר, ואתה מבין שהתכונות האלה אינן שלך כלל, אלא רק סימנים של הוריך שנשפשפו אליך”

“תרגלו חמלה עצמית וחוו את התחושה היקרה מפז של ביטחון רגשי”

“משפחה לעיתים קרובות מתייחסים חבריה זה לזה באדיבות ובחמלה פחות מאשר לאנשים שאינם מכירים או אף לאנשים זרים.”

“תמיד השאר את ידך ואת לבך מושטות כדי לגעת במישהו באהבה ובחסד”

“אנו בונים בלי משים את יסודות חיינו על כל מה שמזדמן בדרכנו. בין אם נרצה ובין אם לא, אנו משחקים בקלפים שהגורל מחלק לנו. אם הגורל מיטיב, יש אנשים המייחסים את נסיבותיהם המוצלחות לתבונתם ולנחישותם. אם הגורל אכזר, יש אנשים המקללים את אלוהים. האמת היא שאדם שאינו מואר מתנגד לסבל, הוא מוסיף לאחל שוב ושוב לעולם שונה מכפי שהוא, ואילו אדם מואר לומד כיצד לסבול בגבורה.”

“אהבה מחפשת את הטוב ביותר. אהבה מחזיקה מעמד בכל הזמנים. אהבה לעולם אינה משתנה.”

“להתחבר עם האהבה-של-לאו דוממת בתוכנו ולהתיר לה לדבר את הכאב שלה, זה דרך אחת להתחיל מחדש את הדרך לאהבה. ביחסים, בין הומוסקסואליים ובין הטרוסקסואליים, הזולת הכואב לעיתים מוצא שהבן או הבת שלו לא מוכנים לשמוע את הכאב שלו. נשים מספרות לי לעיתים קרובות שהן מרגישות נפגעות רגשית כאשר בני זוגן מסרבים לשמוע או לדבר איתם. כשנשים מדברות מהמקום של הכאב, לעיתים קרובות מתואר הדבר כ"נחישות". לפעמים נשמעות נשים שוב ושוב שבני זוגן "עייפים לשמוע את זה". בשניהם מקרים אלה פוגעים בכבוד העצמי. אלה שנפגעו בילדות לעיתים קרובות נשפלו והוזללו כשבטאו כאב. זהו מכה רגשית קשה כשבני הזוג שנבחרנו לא מוכנים לשמוע. בדרך כלל, בני זוג שלא מסוגלים לתגובת רחמים כששומעים אותנו מדברים על הכאב שלנו”

“חג המולד מלמד אותנו להיות אוהבים, אדיבים, נותנים, סולחים ומעריכים.”