אתיקה

Ethics here isn’t just about rules—it’s the quiet tension between what we ought to do and what we actually do, laid bare in moments of choice, doubt, or quiet rebellion. These words cut through the noise to ask: what does it mean to act with integrity when the world demands otherwise?

161 ציטוטים — עמוד 4 מתוך 9

“הרגת חבורה של ג'יהאדיסטים עשויה להיות מוצדקת מבחינה מוסרית, כדי להציל את האנושות מזעמם, אבל היא לא תשים קץ לג'יהאד לאורך זמן. ג'יהאד או מלחמת קודש ימשיכו להתבשל ולהתפשט בדרך זו או אחרת, עד שהפונדמנטליזם הדתי ייעקר מן החברה האנושית. עד שכל האנושות תלמד לבחון את כתבי הקודש הנערצים עליה ביותר בעזרת כלי ההיגיון החדים, הג'יהאד ימשיך להכות ברחבי העולם. אם אין לאדם את היכולת המצפונית הבסיסית להפריך את הפסוקים הטקסטואליים הפרימיטיביים של כתבי הקודש, הדורשים להרוג או לענות יצור אחר רק משום שהוא מחזיק במערכת אמונות שונה משלו, הרי שאותו יצור אינו יצור של החברה האנושית המתורבתת, אלא רק מזיק מתקופת האבן. לא הקוראן, לא התנ"ך, לא הגיטה, ולא הפרה, גדולים מן העצמי האנושי. תהיה תקווה להרמוניה ולשלום בעולם רק כאשר הפונדמנטליזם יושמד לעד. הרמוניה אינה מותרות, היא הכרח קיומי של המין האנושי. וכדי להשיגה, אם יש להקריב מאה תנ"כים, כך יהיה. אבל למען שום תנ"ך, קוראן או גיטה, אין לפגוע בהרמוניה.”

אבִּיִּית נָאַסְקָר

“רבים מאיתנו מציירים קווים שאנו מתכוונים לעולם לא לחצות. אך החיים בוחנים את נחישותנו, לעיתים ללא רחם, וכף רגל זזה, נדחפת אל מעבר לקו הדקיק ששרטטנו. אז אנו מציירים קו אחר, נחושים לעולם לא לחצות גם אותו. הימים מחשיכים והערפל מתגנב ומעוור את מבטנו, ומטשטש במחשבותינו את הסיבה לקיומו של הקו. אנו מציירים סימון נוסף, מתביישים בכך שהאחרון נחצה בפחות שכנוע מכפי שדמיינו שיידרש. צללים וספקות נותנים סיבה נוספת לצייר קו חדש, ואז עוד אחד ועוד אחד. קווים, אני חושבת, דקים ועמומים מדי מכדי לשמש גורמים מרתיעים אמינים להתנהגות. לעיתים קרובות מדי, בקלות רבה מדי, אנשים מועדים אל מקומות שהם מצטערים אחר כך שנכנסו אליהם. מה, אם כן, מונע מחלק מן האנשים לחצות את הקווים הצרים הללו? זהו כוחה של מערכת ערכים. שכן אם אדם בעל ערכים היה דורך צעד אחד מחוץ לקו שלו, היה נאלץ לשחרר את ידיו מן הערכים הבלתי מתפשרים הללו ולהפקיר אותם במודע. אך ערכיו משכנעים, אוחזים בו בחוזקה, ומרחיקים את הפיתויים המפתים הקוראים לאדם לבחון את הקו. כך, ערכים שנשמרו שומרים על האדם הרחק בבטחה מאזורים שאינו מעז לנדוד אליהם, מכוונים חיים בין הקווים, מחזקים את כוח הרצון ומעצבים עוצמה אדירה של אופי.”

ריצ'ל גודריץ'

“כל דיקטטור הוא מיסטיקן, וכל מיסטיקן הוא דיקטטור פוטנציאלי. מיסטיקן משתוקק לציות מצד בני אדם, לא להסכמתם. הוא רוצה שייכנעו את תודעתם לטענותיו, לצוויו, לרצונותיו, לגחמותיו—כשם שתודעתו שלו נכנעת לתודעתם. הוא רוצה להתנהל עם בני אדם באמצעות אמונה וכוח—אין הוא מוצא סיפוק בהסכמתם אם עליו להרוויח אותה באמצעות עובדות והיגיון. ההיגיון הוא האויב שהוא חושש מפניו ובו בזמן רואה בו דבר רעוע; בעיניו, ההיגיון הוא אמצעי להונאה; הוא חש שבני אדם מחזיקים בכוח כלשהו, עז יותר מן ההיגיון—ורק אמונתם חסרת הסיבה או ציותם הכפוי יכולים להעניק לו תחושת ביטחון, הוכחה לכך שהשיג שליטה במתת המיסטית שחסרה לו. תאוותו היא לצוות, לא לשכנע: שכנוע מחייב מעשה של עצמאות ונשען על המוחלט של מציאות אובייקטיבית. מה שהוא מבקש הוא כוח על המציאות ועל אמצעי תפיסתה בידי בני האדם, על תודעתם, הכוח להעמיד את רצונו בין הקיום לבין התודעה, כאילו, אם יסכימו לזייף את המציאות שהוא מצווה עליהם לזייף, בני האדם אכן יבראו אותה.”

אין רנד