י.ר.ר. טולקין

“הוא הוביל אותנו אל פה נגד פחדינו, אך הוא יוביל אותנו חזרה, בכל מחיר שיהיה לו.”

“כל דבר טוב בתחילתו”

“פניו של פרודו נישאו, ואז קם על רגליו. לא עזבה אותו התאבון, אך החולשה עברה. אף שהרגיש כעת, כפי שהרגיש רגע קודם לכן את ההפך, הוא אף צחק קצת, קצת צחוק מר, כי מה שיש לו לעשות, הוא חייב לעשות, אם יוכל, ואין זה חשוב אם יודעים זאת פרמיר או ארגון או אלרונד או גלדרייל או גנדאלף או כל אחד אחר. ביד אחת לקח את מקליו, ובאחרת את הכדור. כשראה שהאור הנקי כבר זורם דרך אצבעותיו, דחף אותו לתוך חזהו והחזיק אותו על לבו. לאחר מכן, פנה מהעיר המורגול, שברגע זה לא הייתה אלא ניחוח אפור מעל חורבה כהה, והכין את עצמו ללכת בדרך העולה.”

“אני רוצה להיות מרפא, ואוהב כל דבר שגדל ולא שומם.”

“היא יפה ומרהיבה הייתה הספינה שנבנתה, ומאורה היה בה באש נדנדת, נקייה ובריאה; וארנדיל הימאי ישב בקזוזיה, זוהר בדגמי אלפים, והסילמריל קשורה על מצחו. רחוק נסע בספינה זו, אף אל החלל החסר כוכבים; אך לרוב נראה היה בשחר או בערב, זוהר בשחר או בערב, כשחזר לוולינור ממסעות מעבר לגבולות העולם.”

“אוצר מילים טוב אינו נרכש על ידי קריאת ספרים שנכתבו לפי מושג כלשהו על אוצר המילים של קבוצת הגיל שלך. הוא מגיע מקריאת ספרים מעל גובהך.”

“כל הנופלים אינם נכנעים”

“בסוף המסע באדמות המערב תחת השמש תצמחו הפרחים באביב, תפרחו העצים, יזרמו המים, תשירו הסיסים בשמחה. או שמא תהיה שם לילה ערפל, ויסבלו ענפים נושאים כוכבי האלפים כיהלומים לבנים בין שיערם הנושע. אף על פי שאני שוכב כאן בסוף המסע, קבור באפלה עמוקה, מעבר לכל מגדלים גבוהים, מעבר לכל הרים תלולים, מעל כל צללים רוכבת השמש וכוכבים נצחיים מתגוררים: לא אומר שאור היום עבר, לא אומר לך שלום לכוכבים.”

“אף על פי כן, אני מאמין שהמסורות והאגדות הן בעיקר עשויות מאמת, ומעבר לכך הן מציגות צדדים שלה שאינם יכולים להישמע אלא בדרך זו; ובעבר רדפו האנשים אחר אמתות מסוג זה ואופן זה, והן חייבות להופיע תמיד מחדש.”

“בהעלמות הסיפורים האלה של אבל ושל הרס, שירשו אותנו מהחושך של ימיהם, עדיין יש כאלה שבהם בין הבוכים יש שמחה, ובצל המוות אור שמתמשך. ומתוך סיפורי אלה, הנאה ביותר עדיין באוזני האלפים היא סיפור ברן ולות'יין.”

“אלה שקראו את הספר, או לפחות ביקרו בו, מצאו אותו מטריד, בלתי סביר או בוזה; ואין לי סיבה לתלונה, שכן יש לי דעות דומות על עבודתם, או על סוגי הספרות שמהם ברור שמהם הם מעדיפים.”

“הכוכבים בהירים הרבה יותר מגמלים בלי מידה, הירח לבן הרבה יותר מכסף בתרמיל, האש נצנצת הרבה יותר ממתכת שנכרה, למה אז לנסוע ולהתרועע?”

“איש שנרדף לעיתים מתעייף מהשנאה ומחפש חברות.”