קריג לונסברו

“אני לא יכול ליצור גדלות, רק חיקויים חלשים. ובחיפוש בין כל החיקויים סביבי, אתן את הגדלות האמיתית רק כשאמצא את האל האמיתי.”

“הדרך להצלחה מרוצפת באספלט הלוהט של הכישלון”

“אני תוהה לעיתים קרובות אם הדמיון שלי הוא אחד המתנות היקרות ביותר של אלוהים שהוענקו לי כדי לשחרר אותי במכוון מן השגרה המדכדכת התכופה של האנושיות שלי.”

“הדמיון מדמיין מה יכול להיות. המציאות קובעת מה יש. וכאשר המסע שלי מעוצב על ידי אחד מהם בהדרה של האחר, בסופו של דבר אתעורר על איזו דרך מול ה״מציאות״ שאני אבוד הרבה יותר מכפי שיכולתי ״לדמיין״.”

“כמה פעמים אני עומד באימה מוחלטת ובחרדה גולמית מול הפסגות הבלתי אפשריות הנישאות לגבהים בלתי אפשריים לפניי, כשאלוהים פונה אליי ואומר בשלווה "אילו הרים?”

“אולי אין לי מספיק התחלות בחיי משום שנלחמתי נגד הסיומים שהיו אמורים ללדת את ההתחלות האלה”

“פטריוטיות אמיתית מאמצת את האמונה הבלתי ניתנת לערעור שלפיה בלי חירות, מהות נשמת האדם ונשימת החיים של רוח האדם נידונות לגווע מחוסר מרחב ובהיעדר אור”

“להנהיג אך ורק למען אלה המונהגים הוא פסגת האבהות המוחלטת, וחבל שמעטים כל כך אי פעם עומדים על הפסגה.”

“אם בטיחות היא המטרה שלי, לחיות את החיים אינה כזו.”

“איבדנו את ייעודנו מן הסיבה הפשוטה שהתעלמנו מן האל שאומר שה״אפשרי״ לעולם אינו כבול ל״סביר״, ובמקום זאת צייתנו בנאמנות לאל הפחד שאומר בלי הרף שה״אפשרי״ הוא הכול חוץ מ״סביר״.”

“אין לזה שום קשר למי שאני בהשוואה לכל השאר. יש לזה הכול קשר למי שאני בחברות עם אלוהים.”

“כל חלום שאני בטוח לחלוטין שאוכל להגשים צריך להיזרק מיד, מהסיבה הפשוטה שהוא פשוט קטן מדי.”

“כמובן שאני לא רוצה ליפול. אבל הפתרון היחיד והבלעדי לפחד הזה הוא לא ללכת לשום מקום שבו אפשר להפיל אותי. והאם אין זה כבר להיפגע?”

“ההקרבה של העצמי למען הטוב הגדול יותר היא הייעוד הגדול ביותר שניתן להעלות על הדעת, והיא אבן היסוד של האומות הגדולות ביותר. ההקרבה למען העצמי היא הייעוד העלוב ביותר שניתן להעלות על הדעת, והיא החול הטובעני שבתוכו אומות אובדות.”

“למרות החזות החבולה שלנו ולמרות הצלקות המוגלתיות והלכלוך הדוחה המכסים אותה, מתחת לכל זה מצוי הדמיון הטהור של אלוהים עצמו. וחכם יהיה לנו להפנות מבט לא אל החוץ הפגום, אלא להתמקד בפנים המפוארות.”

“כדי להבין את רזי האל עלינו להתקדם מעבר להיגיון של בני האדם”

“לא, אני לא חזק ולא רוצה להיות, כי זה אלוהים שמשתמש בחולשה שלי כדי להפוך אותי לחזק ואני לעולם לא ארצה לוותר על זה.”

“אינני נכנס אל הסערה אלא אם כן נקראתי אל הסערה. כי הראשון הוא יהירות, והאחרון הוא ציות.”

“עלינו להניח לחג המולד להיות מה שהוא, שכן לצמצם אותו לחומר של מיתוס וגחמה פירושו לקחת את התקווה האחת והיחידה של האנושות הגוועת ולמחוק אותה. ואני הייתי טוען שפעולה כזאת היא שיגעון מן הסוג החמור ביותר.”

“זה לא שהוזמנתי אל הבור שבו אני עומד. זה שאני קיבלתי את ההזמנה.”