פסחא

“פסחא היא אישור מופלא לגאונות התכנון שלנו, אך היא גם ההכרה החדה בכך שאם יושארו למכשיריהן, גאונות התכנון שלנו תוביל להרס חיינו.”

“אף על פי שאני יוצא נגדו, המוות הוא קו הגבול האפל שמעבר לו אני נתון לחסדי סופי שלי. לעומת זאת, קבר ריק אומר שסופי נתון לחסד תחילתו של אלוהים.”

“באופן סביר, אנו יכולים לראות את הצלב כמשהו אפשרי בהחלט. אבל כשאנו שוקלים את חג הפסחא, אנו רואים קבר ריק כמשהו בלתי אפשרי לחלוטין. והאם ייתכן שאלוהים היה צריך לעשות את הבלתי אפשרי כדי סוף סוף למשוך את תשומת לבנו?”

“מהי המטרה האמיתית מאחורי פיית השיניים, ארנב הפסחא וסנטה קלאוס? הם נראים כמו צעדים גדולים יותר לעבר אמונה ודמיון, שלכל אחד מהם יש תמורה. כמו תרגילי אימון קוגניטיביים.”

“סיום קורה רק משום שבשלב כלשהו היה לו התחלה. ואם סיום תלוי בהתחלה, יהיה זה נבון מצדי להתמקד בנס של התחלות מול הכאב של סיומים.”

“במוזרותה של החיים, או אולי בנס שבהם, שורשיו של דבר חדש מצויים לעיתים קרובות בקליפות המתפוררות של דבר ישן.”

“אולי אין לי מספיק התחלות בחיי משום שנלחמתי נגד הסיומים שהיו אמורים ללדת את ההתחלות האלה”

“יש בי מספר בלתי ניתן לחישוב של דברים שאני כמהה נואשות להתרוקן מהם, ולמרות מאמציי הכנים ביותר להסירם, הם נשארים. ודווקא הפסחא מזכירה לי שאלוהים מרוקן קברים.”

“אם לאלוהים יש תשובה לכל שאלה, אולי ההערכה שלי לאלוהים צריכה להיקבע יותר לפי מספר השאלות ופחות לפי חכמת התשובות.”

“יש משהו באביב בעל איכות משקמת, שבו משהו לוחש שמועות פרועות על התחלות חדשות העולות מן הזרעים הנראים מתים בחיינו. יש משהו כמעט אכזרי בכל זה, כאילו ייתכן שיש איזו אמת בדבר על כך שחיים חדשים אכן עשויים להיות אפשריים. ובכל זאת, אולי זה נכון.”

“ביום הפסחא הבה נבטיח להחיות, להתעלות ולשנות את מצפוננו למען אושרה של האנושות”

“האם אני מעז להאמין בסיפור כה מופרך עד כדי אבסורד, שלפיו אדם ימות, ישכב חסר חיים באיזה קבר במשך שלושה ימים ואז איכשהו יחיה שוב? ואף על פי כן, אם אני מעז לשקול זאת, האם אין זה בדיוק מה שאני כה נואשות משתוקק לו עבור חיי חסרי החיים הללו שלי? והאם פסחא אינה דרכו העדינה והנועזת של אלוהים לומר לי שזה בדיוק מה שאני יכול לקבל?”

“פסחא היא זמן שבו אנו נזכרים כי מסקנות במוחו של האדם הן התחלות בתוכניתו של אלוהים”

“אני ראוי לכל ההשלכות שלגביהן אף פעם לא אסבול, רק בגלל שהאלוהים נעמד בגאווה לפניי על הצלב, פתח את זרועותיו בלי היסוס כדי להגן עלי מפני העונש שהיה לי לשאת, וקיבל את המכות שוב ושוב. ואני עומד שלם, מבולבל מהעובדה שהגוף שלו נרצח ונדמם על ידי מה שהיה אמור להיות שלי, ואני לא נושא אף שריטה.”

“בזמני שמעתי הרבה דרשות על הקמת המתים, אני יכול להזכיר את אירועי ראשון שבת הפסח, וברשימותי מציינתי פסוקים רבים על הקמת המתים.”

“כמובן שהאלוהים עושה דברים מטורפים. אבל במציאות, איזו טירוף היה משכנע אותי לעקוב אחרי אלוהים שעושה פחות?”

“אנחנו צריכים לדעת שהגבולות שלנו אינם מגדירים את המגבלות שלנו. וקבר ריק עושה בדיוק את זה.”

“מה יגרום לי להכריז מיד שהאל לא אל אם הוא לא עומד בתסריט שלי בצורה מדוקדקת? אני חייב להודות שאני פחות נוטה לחשוב שזה עניין של דרישה נרקיסיסטית לכתוב את התסריט שלי בעצמי. יותר מזה, אני חושב שזה הפחד שאני לא מספיק טוב כדי למלא את תסריט האל.”

“להתחיל מחדש הוא קבלה של עבר שאיננו יכולים לשנות, אמונה עיקשת שהעתיד יכול להיות שונה, וחוכמה עיקשת להשתמש בעבר כדי להפוך את העתיד למה שהעבר לא היה.”

“פסחא היא זמן שבו אלוהים הפך את הבלתי נמנע של המוות לבלתי מנוצחותה של החיים”