כריסטופר היצ'נס

“קהילת מחבלי ההתאבדות אינה דתית במאה אחוזים באופן מוחלט, אבל היא דתית כמעט במאה אחוזים.”

“בעמוד 605, בלומנטל אומר ש״התיידדתי עם ידידיו של היצ'נס, הסופרים מרטין איימיס וסלמן רושדי״. נכון, בדרכו שלו. אני זוכר במיוחד את הפעם שבה הוא התקשר אליי והזמין אותי לארוחת ערב עם דיק מוריס, אבל רק בתנאי שאביא איתי את רושדי (ששהה בביתי). בלי רושדי: אין הזמנה. לכן מעולם לא יצא לי לפגוש את דיק מוריס.”

“אמונתנו אינה אמונה. עקרונותינו אינם דת. איננו מסתמכים אך ורק על המדע ועל התבונה, משום שאלו הם גורמים הכרחיים אך לא מספיקים, אך אנו מפקפקים בכל דבר שסותר את המדע או מקומם את התבונה. ייתכן שנחלוק על דברים רבים, אך מה שאנו מכבדים הוא חקירה חופשית, פתיחות מחשבתית, והחתירה לרעיונות לשמם הם.”

“ההצעה של ודאות, ההצעה של ביטחון מוחלט, ההצעה של אמונה אטומה שאינה יכולה להיסדק, היא הצעה של משהו שאינו שווה שיהיה לך. אני רוצה לחיות את חיי תוך נטילת הסיכון כל הזמן שאיני יודע עדיין כמעט די; שלא הבנתי די; שאיני יכול לדעת די; שאני פועל תמיד ברעב בשוליים של יבול עתידי פוטנציאלי גדול של ידע וחוכמה. לא הייתי רוצה שיהיה אחרת.”

“הורים ומורים רבים נעשו עצבניים עד כדי היסח הדעת מן האופן שבו הצמיחה בסגנון העשב של like התפשטה דרך ניבם של הצעירים. ואמנם נכון שבמקרים מסוימים המונח נעשה בעת ובעונה אחת קביים וטיק, ומגרש את שאר אוצר המילים כשממתקים דוחקים החוצה ירקות.”

“האנשים שאסור להם לעולם להחזיק בשלטון הם חסרי ההומור. לוודאויות בלתי אפשריות של צדקנות הם מצרפים שעמום ואחידות.”

“רק המתמודדים על הנשיאות טיפשים דיים כדי להאמין למה שהם קוראים בעיתונים.”

“רבות מן הדתות באות כעת לפנינו בחיוכים מתחנחנים ובידיים פרושות, כמו סוחר חלקלק בבזאר. הן מציעות נחמה וסולידריות והתרוממות רוח, כפי שהן אכן עושות בשוק תחרותי. אבל יש לנו זכות לזכור עד כמה ברברית הן התנהגו כשהיו חזקות והגישו הצעה שאנשים לא יכלו לסרב לה.”

“אני פעיל בשעות הדמדומים.”

“אלוהים לא ברא את האדם בצלמו. כנראה, היה זה בדיוק להפך, וזו ההסבר נטול הכאב לשפע האלים והדתות, ולרצח האחים הן בין האמונות והן בתוכן, שאנו רואים סביבנו ושעיכב עד מאוד את התפתחותה של הציוויליזציה.”

“אני מתכוון, מה הייתי עושה אם לא הייתי יכול לכתוב? אבל למרבה המזל זה לא התברר ככה, ואני יכול לקרוא בכל יום. אני עדיין קורא הרבה, ואני יכול לכתוב בכל יום, אבל הרבה יותר לאט ובפחות מילים.”

“ובכן, תראה, כלומר, אני חושב שתפילה ומים קדושים, ודברים כאלה, הם בסדר גמור. הם לא מועילים, אבל הם גם לא בהכרח מזיקים. זה נוגע ללב שזוכרים אותי כך. זה מפצה על אלה שאומרים לי שקיבלתי את המגיע לי.”

“דת היא חובה בבתי הספר האנגליים, אתה יודע.”

“ייחוד דיבור, בדיוק כמו מירכאות באוויר, מוצדק באמת רק אם משתמשים בו במשורה רבה ורק אם המשתמש מתכוון במודע להשתמש בו.”

“במהלך המלחמה בבוסניה בסוף שנות התשעים, ביליתי כמה ימים בנסיעה ברחבי המדינה עם סוזן סונטג ועם בנה, ידידי היקר דייוויד ריף. באחת הפעמים, עשינו סטייה מיוחדת לעיר זניצה, שם דווח על חדירה רצינית של קיצונים מוסלמים מבחוץ: האשמה ששימשה לעיתים קרובות להכפשת ממשלת בוסניה של אותה תקופה. מצאנו מעט מאוד ראיות לכך, אבל הקהילה עצמה הייתה שסועה מאוד בין מוסלמים, קרואטים וסרבים. אף סיעה לא הייתה חזקה מספיק כדי להשתלט, וכל אחת הייתה חזקה מספיק כדי להטיל וטו על מועמדת של האחרת לראשות מועצת העיר. בסופו של דבר, ובאופן שהיה אופייני לבוסניה, שלוש המפלגות פנו לאחד היהודים המעטים בעיירה וביקשו ממנו לקבל עליו את התפקיד. פנינו אליו, וגילינו שהוא גם האינטלקטואל המקומי, בעל כישרון טבעי לסינתזה של עניינים. אחרי שעזבנו אותו, סוזן התחילה לגחך במכונית. "מה אתה חושב?" היא שאלה. "אתה חושב שגם רופא השיניים היחיד והפסיכיאטר היחיד בזניצה הם יהודים?" היה זה אטום מצדי להעמיד פנים שלא ראיתי את הבדיחה שלה.”

“אם היית נותן ל[ג'רי] פאלוול חוקן, אפשר היה לקבור אותו בקופסת גפרורים”

“העיתונות עדיין משקיעה את עצמה, כך נדמה לי, בסוג של ציניות. זה יוצא טוב יותר מבחינתה אם היא יכולה לחזות זמנים קשים, שקיעה בבוץ, עקיצות, התשה.”

“כמה עגום לראות אמריקאים בני זמננו כמהים לאותה אורתודוקסיה עצמה שממנה נוסדה ארצם כדי להימלט.”

“אתה יכול להסתובב בתרבות הזו היום כתומך גאה במה שנקרא 'תנועת השלום', שמורכבת מהרבה אנשים שהכרתי פעם... הייתי רוצה שישאלו אותם לעיתים קרובות יותר: אם היו מקשיבים לעצות שלכם ב-15 השנים האחרונות, סלובודן מילושביץ' עדיין היה הדיקטטור לא רק של סרביה, אלא גם של בוסניה וקוסובו חרבות ומטוהרות אתנית. סדאם חוסיין עדיין היה הבעלים של כווית ושל עיראק, והיה מכפיל כמעט את החזקות הנפט שלו בעולם. הטליבאן עדיין היה שולט באפגניסטן. אתם לא מרגישים שום ייסורי מצפון כלפי מדיניות ה'שלום' העקרונית כביכול שלכם? זה באמת היה מוביל לפחות אלימות, לפחות אכזריות?”

“לא צריך הרבה כדי להכעיס אותי”