קלינטון סקוט לואיס

“הנוצרי אינו חושב שאלוהים יאהב אותנו מפני שאנו טובים, אלא שאלוהים יעשה אותנו טובים מפני שהוא אוהב אותנו.”

“אבל כל עוד אתה יודע שאתה לא מישהו מיוחד, תהיה, בסך הכול, ובמבט כולל, סוס הגון למדי.”

“אילו כל צד היה נאבק בגלוי למען משאלתו האמיתית שלו, כולם היו נשארים בגבולות התבונה והנימוס; אבל דווקא משום שהמאבק הפוך וכל צד נלחם את מלחמתו של הצד האחר, כל המרירות שבאמת נובעת מצדיקנות עצמית מתוסכלת ומעקשנות, ומן הטינות שנצברו בעשר השנים האחרונות, מוסתרת מפניהם על ידי ה"אלטרואיזם" השמי או הרשמי של מה שהם עושים, או, לפחות, נחשבת בעיניהם למוצדקת על ידו.”

“יצורים אינם נולדים עם תשוקות אלא אם כן קיים סיפוק לאותן תשוקות. תינוק חש רעב: ובכן, יש דבר כזה מזון. אפרוח של ברווז רוצה לשחות: ובכן, יש דבר כזה מים. בני אדם חשים תשוקה מינית: ובכן, יש דבר כזה מין. אם אני מוצא בתוכי תשוקה שאף ניסיון בעולם הזה אינו יכול לספק, ההסבר הסביר ביותר הוא שנוצרתי לעולם אחר. אם אף אחד מן התענוגות הארציים שלי אינו מספק אותה, אין בכך כדי להוכיח שהיקום הוא תרמית. כנראה התענוגות הארציים מעולם לא נועדו לספק אותה, אלא רק לעורר אותה, לרמוז על הדבר האמיתי. אם כך הדבר, עליי להקפיד, מצד אחד, לעולם לא לבוז לברכות הארציות הללו, או להיות כפוי טובה עליהן, ומצד אחר, לעולם לא לטעות ולחשוב שהן הדבר האחר, שרק מעין העתק, הד, או מיראז' שלו הן. עליי לשמור בתוכי בחיים את הכמיהה למולדתי האמיתית, שאותה לא אמצא עד אחרי המוות; עליי לעולם לא לאפשר לה להיקבר תחת השלג או להיות מוסחת הצידה; עליי להפוך את שאיפת החיים העיקרית לדחוף קדימה אל אותה ארץ אחרת ולעזור לאחרים לעשות כן.”

“נראה לנו שאנו אומרים משהו חשוב מאוד על משהו: ובפועל אנו אומרים רק משהו על רגשותינו שלנו.”

“עבור רובנו תפילת גת שמנים היא הדגם היחיד. הזזת הרים יכולה להמתין.”

“לנשים יש לפעמים הבעיה של ניסיון לשפוט באור מלאכותי כיצד שמלה תיראה באור יום. זה דומה מאוד לבעיה של כולנו: להלביש את נשמותינו לא לאורות החשמל של העולם הזה, אלא לאור היום של העולם הבא. השמלה הטובה היא זו שתעמוד מול האור ההוא. כי האור ההוא יימשך זמן רב יותר.”

“אלה שאינם יכולים לתפוס את הידידות כאהבה ממשית אלא רק כתחפושת או כהרחבה של ארוס, מסגירים את העובדה שמעולם לא היה להם ידיד. שארנו יודעים שאף שאנו יכולים לחוש אהבה ארוטית וידידות כלפי אותו אדם עצמו, הרי שבמובנים מסוימים אין דבר שפחות דומה לידידות מאשר רומן אהבים. אוהבים מדברים תמיד זה עם זה על אהבתם; ידידים כמעט לעולם אינם מדברים על ידידותם. אוהבים נמצאים בדרך כלל פנים אל פנים, שקועים זה בזה; ידידים, זה לצד זה, שקועים באיזה עניין משותף. מעל הכול, ארוס (כל עוד הוא נמשך) הוא בהכרח בין שניים בלבד. אבל שניים, רחוק מלהיות המספר ההכרחי לידידות, אינם אפילו המספר הטוב ביותר. והסיבה לכך חשובה.... בכל אחד מידידיי יש משהו שרק ידיד אחר כלשהו יכול להוציא ממנו במלואו. לבדי איני גדול דיי כדי להפעיל את כל האדם; אני זקוק לאורות אחרים משלי כדי להראות את כל היבטיו... לפיכך ידידות אמיתית היא הפחות קנאית שבאהבות. שני ידידים שמחים שיצטרף אליהם שלישי, ושלושה — רביעי, אם רק החדש כשיר להיות לידיד אמיתי. אז יוכלו לומר, כפי שאומרים הנשמות המבורכות בדנטה, הנה בא מי שירבה את אהבותינו. כי באהבה זו לחלק אין פירושו לגרוע.”

“והדבר הגרוע ביותר בזה היה שהתחלת להרגיש כאילו תמיד חיית באותה ספינה, באותו חושך, ולהרהר אם השמש והשמים הכחולים והרוח והציפורים לא היו אלא חלום.”

“אולי אפילו ההשקפה הזאת לא מגיעה למלוא האמת. לא מדובר רק בכך שהאל בחר אותנו כך שהוא הטוב היחיד שלנו. אלא שהאל הוא הטוב היחיד של כל היצורים: ובחובה שכל אחד ימצא את טובו באותה מידה ובצורה של הגשמת האל שמתאימה לטבעו. המידה והצורה יכולות להשתנות לפי טבעו של היצור, אבל הרעיון שיש טוב אחר הוא חלום אתאיסטי. ... ג'ורג' מקדונלד מציג את האל אומר לאנשים: "אתם חייבים להיות חזקים בכוחי וברכותי, כי אין לי מה אחר לתת לכם." זהו סיכום העניין. האל נותן מה שיש לו, לא מה שאין לו: הוא נותן את האושר הקיים, לא את האושר שלא קיים. להיות אל – להיות כמו האל ולשתף את טובו בתגובה יצירתית – להיות מצוי – אלה שלוש האפשרויות היחידות. אם לא נלמד לאכול את המזון היחיד שהיקום מייצר – המזון היחיד שכל יקום אפשרי יכול לייצר – אז נצום לעד.”

“לאט, בשקט, כמו פתיתי שלג—כמו הפתיתים הקטנים שבאים כשהולך לרדת שלג כל הלילה—פתיתים קטנים ממני, הרשמים שלי, הבחירות שלי, שוקעים על דמותה. הצורה האמיתית תהיה מוסתרת לגמרי בסוף.”

“[אלוהים] לא ישמש כאמצעי נוחות. בני אדם או אומות החושבים שיוכלו להחיות את האמונה כדי ליצור חברה טובה, כמוהם כמי שחושבים שיוכלו להשתמש במדרגות השמים כקיצור דרך אל בית המרקחת הקרוב ביותר.”

“אני לא מצפה לראשים זקנים על כתפיים צעירות.”

“והוא מתעקש בפנים על מה שנראה כאכזריות וחוסר ההגינות של הדרישה. הוא עדיין לא למד שאם עושה מעשה טוב, הפרס בדרך כלל הוא לעשות עוד אחד, קשה וטוב יותר.”

“צרה גלויה קלה יותר לשאת מצרה המכריזה על עצמה כעונג”

“אתה עץ שבצלו איננו יכולים לשגשג. אנחנו רוצים להיות שלנו.”

“מן הדברים שבאו אחר כך איני יכול כלל לומר אם היו מה שבני אדם קוראים ממשי או מה שבני אדם קוראים חלום. ולפי כל מה שאני יכול לומר, ההבדל היחיד הוא שמה שרבים רואים אנו קוראים דבר ממשי, ומה שרק אחד רואה אנו קוראים חלום. אבל דברים שרבים רואים עשויים שלא להיות בהם כלל טעם או חשיבות, ודברים שנגלים רק לאחד עשויים להיות חניתות וזרנוקי מים של אמת מעומק האמת עצמה.”

“אתה מתכוון לומר," שאל כספיאן, "שאתם שלושתכם באים מעולם עגול (עגול כמו כדור) ומעולם לא סיפרתם לי! זה באמת חבל מאוד בשבילכם. כי אצלנו יש אגדות עם עולמות עגולים ואני תמיד אהבתי אותן … האם הייתם פעם באזורים שבהם אנשים הולכים הפוך?" אדמונד הניד בראשו. "וזה לא כך," הוסיף. "אין שום דבר מרגש במיוחד בעולם עגול כשאתה נמצא בו.”

“אנו אכן יודעים שאיש אינו יכול להיוושע אלא באמצעות המשיח. איננו יודעים שרק מי שמכירים אותו יכולים להיוושע על ידו.”

“ושם, ממש באמצע, אני מוצא את ״סלח לנו על חטאינו כשם שאנו סולחים לאלה החוטאים נגדנו״. אין כל רמז קל שבקלים לכך שמוצעת לנו מחילה בתנאים אחרים כלשהם. מובהר לחלוטין שאם לא נסלח, לא ייסלח לנו.”