270 ציטוטים
אנתוני ליצ'וניון מוזכר כאן; פרטים ביוגרפיים נוספים אינם זמינים לציבור.
“אנשי העבר נוטים לחזור ולצעוד אל ההווה ולהדביק את העתיד”
“אנשים ארבעה סוגים יש בעולם להימנע מהם: האנשים האכזריים, האנשים הבלתי-נכונים, האנשים המזלזלים, והאנשים שרק יתעבלו עליך.”
“הכסף הנשקע, לא יוכל לעולם לשוות את הזמן שנאבד”
“לכמה מחיילי אלה קיים מלחמה גדולה יותר מאחורי צל הנשק, בקרב משפחתם וחבריהם, מאשר מול הנשק המופנה אל אויבים זרים.”
“לא תוכל להעלות את היחסים אם אתה ממשיך לדרוס את טעויות האחר.”
“המוות הלך בלילה, בדרכו אחר דם, ובשעה שהגיע לחיים, עבר על פניו כמו ענן שעובר על פני הירח. כשמצא את המתים ללא האדום, לקח את החיים שנולדו בהם ראשונים, והבכי התרוקן עד הבוקר.”
“אחד החלום, יספיק לאלף חלומות רע.”
“האם מתן דעתך, מביא שלום לדעתך? או טוב יותר לשתוק ולהשאיר את המלחמה הפנימית תוקפת עצמה?”
“חטא היא הניסיון האחרון של האדם להגיע לשלמות”
“בגבול תזכור אותי תמיד, בגבול תזכור אותי אחרון, שם מתאחדים סנון וצחנה, לזמן קצר, ואז מתפצל הזמן. כעלים על עצי אוקטובר, שצובעים את העולם, אך רק רגע, ואז עוזבים. בגבול, שם החיים מפסיקים להיות חדים, ושם המחשבות יהפכו לאחד, פעם אחת. בגבול השמש נופלת, הטבעת נופלת, וחושי טיפות הגשם עולים כלפי השמים האפורים.”
“כשמשהו נראה לא מאוזן ולא בתזמון, שיר אחד יכול להחזיר את הריתמוס במהירות. הכוח של המוזיקה הוא תרפיה.”
“אנשים נוטים לחשוב שהמון יוצר בהם כוח, אך אלה שמתאמנים לשרוד בלי זה, הם האמיתיים החזקים ביותר.”
“בכותל ההר אתם מוצאים את הצחוקים והספקנים, באמצע הדרך אתם מוצאים את הקנאים והשנאים, ובשיאו את החברים והמשפחה החדשים שאינם מוכרים לכם ולא היו קיימים בעיניכם עד אז”
“אֵת הַדָּבָר הַמַּחְסֵר לִי מִן הַבַּיִת הוּא הֶחָיֶה בְּבַיִת.”
“המין שוחה בנישואין, ואילו המין טובע בחטא הבדידות”
“הולך אל האל עם פחך, ויהי לו אש שרה.”
“היו אנשים זוהרים, זוהרים כמו לולאות אור, אבל אני עמדתי שם כמו גידול, אני עצמי החשוך התלולל, והם ראו את זה והרחיקו ממני את עצמם, והקיפו את עצמם בקרן אור. עד שמתה הלילה, לא ראו שהשמש פורצה את גולגולתה של קרני אור, שם שוכבתי ליד סימן הפסקה.”
“השרשרות שמשברות אותך הן השרשרות שמגדלות אותך, והשרשרות שמגדלות אותך הן השרשרות שאתה משבר.”
“אני רק רציתי לספר לך, כמה יפה היית; באותו יום, באותו לילה, בחיי.”
“שניים עוברים זה מול זה. כשהוא מבט את צבע עורו של האחר, האחר מבט את מראהו. שניהם מוצדקים, כיצד הם טובים וצדיקים יותר, באי-בטחונם הפרטי.”