אלבר קאמו

“הרוע שבעולם נובע כמעט תמיד מבורות, וכוונות טובות עלולות לגרום נזק לא פחות מרשעות אם חסר להן הבנה”

“כדי לדבר על הכול ולכולם, יש לדבר על מה שכולם יודעים ועל המציאות המשותפת לכולנו. הים, הגשמים, ההכרח, התשוקה, המאבק נגד המוות... אלה הם הדברים המאחדים את כולנו.”

“תפקידם של אנשים חושבים הוא לא להיות בצד של התליינים.”

“אם אליושה היה מגיע למסקנה שאין אלוהים ואין חיי נצח, הוא היה מיד הופך לאתאיסט ולסוציאליסט. הסוציאליזם אינו רק עניין של מעמדות הפועלים; הוא בראש ובראשונה, בגרסתו העדכנית, שאלה של אתאיזם, של מגדל בבל שנבנה ללא עזרת אלוהים, לא כדי להגיע לשמים, אלא כדי להוריד את השמים אל הארץ.”

“מעולם לא הצלחתי לוותר על האור, על חדוות הקיום, ועל החירות שבה גדלתי.”

“מה שאנו מכנים אמיתות יסוד הן פשוט אלו שאנו מגלים אחרי כל האחרות.”

“אין לי מושג מה מחכה לי, או מה יקרה כשכל זה ייגמר. לעת עתה אני יודע זאת: יש אנשים חולים והם זקוקים לריפוי.”

“התודעה המודרנית שרויה בערבוביה גמורה. הידע התרחב עד לנקודה שבה לא העולם ולא תבונתנו יכולים למצוא שום אחיזה. זוהי עובדה שאנו סובלים מניהיליזם.”

“אין שמש בלי צל, וחיוני להכיר את הלילה”

“כאשר ראית פעם אחת את זוהר האושר על פניו של אדם אהוב, אתה יודע שלאדם אין ייעוד אלא להעיר את האור הזה על הפנים הסובבות אותו. בעומק החורף, סוף סוף למדתי שבתוכי שכנה קיץ בלתי מנוצח.”

“בכל פעם שמישהו מדבר על היושר שלי, יש מישהו שרועד בתוכי.”

“פשוט מצאתי לי מקלט בין נשים. כידוע לך, הן אינן ממש מגנות שום חולשה; הן יהיו נוטות יותר לנסות להשפיל או לנטרל את כוחנו. זו הסיבה שהאישה היא פרסו, לא של הלוחם, אלא של הפושע. היא הנמל שלו, המפלט שלו; במיטתה של אישה הוא בדרך כלל נעצר. האין היא כל מה שנותר לנו מגן העדן הארצי?”

“בכל פינת רחוב יכולה תחושת האבסורד להכות כל אדם בפניו”

“התשוקה האמיתית של המאה העשרים היא עבדות”

“היום שבו אהיה לא יותר מאשר סופר אפסיק להיות סופר”

“אלה שחסרים את האומץ תמיד ימצאו פילוסופיה שתצדיק זאת”

“בלי חירות, אין אמנות; האמנות חיה רק על האילוצים שהיא מטילה על עצמה, ומתת מכל האחרים.”

“אם אשכנע את עצמי שלחיים האלה אין היבט אחר מלבד זה של האבסורד, אם ארגיש שכל שיווי המשקל שלהם תלוי באותה התנגדות מתמדת בין המרד המודע שלי לבין האפלה שבתוכה הוא נאבק, אם אודה שלחירותי אין משמעות אלא ביחס לגורלה המוגבל, אזי עליי לומר שמה שקובע אינו החיים הטובים ביותר אלא החיים ביותר”

“הם שתקו, מושפלים מן החזרה הזאת של המובסים, זועמים על שתיקתם שלהם, אך ככל שהיא התארכה כן פחתה יכולתם לשבור אותה.”

“אלה שכותבים בבהירות יש להם קוראים, אלה שכותבים באפלה יש להם פרשנים”