שנינות

“אם אינך יכול להרשים אותם בטיעון שלך, הרשים אותם במעשיך.”

“תמיד הייתה זו זכותם של ילדים ושל כסילים למחצה להצביע על כך שלקיסר אין בגדים. אבל הכסיל למחצה נשאר כסיל למחצה, והקיסר נשאר קיסר.”

“כדי שהשנינות שלך תוערך, האנשים סביבך צריכים להיות שנונים גם הם. כדי שקלילות הרוח שלך תוערך, אלו שסביבך חייבים לרטוט באותו תדר של חוסר משקל. כדי שהיופי שלך יוערך, לאנשים סביבך חייבות להיות עיניים שרואות יופי. כדי שהאותנטיות שלך תוערך, אלו שרואים אותה חייבים להיות אותנטיים בעצמם. כדי שהענווה שלך תוערך, האנשים שאתה מתנהל מולם חייבים להכיר ענווה בלבם. אתה מבין, בזבזת יותר מדי זמן בניסיון לזכות בהערכה מאנשים שלא מספיק טובים כדי להעריך אותך. זו האמת. אלו שהם טובים יותר מהם, יראו אותך ביופי שאתה.”

“יש קו דק בין תמיכה לבין ציד אחר, ונשאר כל אחד מאיתנו בצד הימני שלו.”

“הכול תמיד יכול להיות טוב יותר! לדעת זאת זו שנינות! אבל אם אתה גם יודע שהכול תמיד יכול להיות גרוע יותר — זו חוכמה! חוכמה היא לראות גם את האורות וגם את הצללים!”

“טגולריוס היה איש רצון ומצב רוח משתנה שלא התאימם לחברה שלו. מדי פעם התגלה בו חיותו הנפשית, והוא היה משעשע. כשהתרגש, היה משאיר חותם; הומורו החריף זרח, והוא השתלט על כל אחד באומץ מידה ובעושר ההשראה הסומכת שלו, לעיתים. אך בסופו של דבר הוא היה בלתי רפא, כי לא רצו לרפא אותו; לא דאג כלל להארגון ולמקומו בתוכנית החיים. הוא אהב רק את חירותו, את מעמדו הנצחי של תלמיד, ובעדיף להקדיש את כל חייו להיות לבד, לא צפוי ולא עקשן, כגאון טיפש וניליסט, מאשר ללכת בדרך התתיות ליררכיה ולהגיע לשלום. לא דאג לשלום, לא העריך את היררכיה, לא התעניין ביקורת או בידוד. בוודאי היה הוא רכיב לא נוח ולא קל לעיכול בחברה שמטרתה היא שיתוף פעולה והסדר. אך בדיוק בגלל התסיסה והאי-עיכול”

“לעיתים קרובות זה אכן נראה חבל כל כך שנוח וחבורתו לא פספסו את הסירה.”

“אינטליגנציה חשובה יותר מכוח, ולכן הארץ נשלטת בידי בני אדם ולא בידי בעלי חיים.”

“לא ידעתי שהאנושות סובלת מחוסר זהב. ראיתי מעט ממנו. אני יודע שהוא ניתן לריקוע מאוד, אך לא כל כך ניתן לריקוע כמו שנינות. גרגר זהב יצפה שטח גדול, אך לא כל כך כמו גרגר של חוכמה.”

“ובכן, בזה אתה מחטיא. היא לא תיפגע מחץ קופידון. יש לה את תבונתה של דיאנה, ובתור הוכחה חזקה לצניעות, כשהיא חמושה היטב, היא חיה ללא פגע מקשתו החלשה והילדותית של האהבה. היא לא תעמוד במצור של מילות חיזור, ולא תסבול את המפגש של עיניים תוקפות, ולא תפתח את חיקה לזהב המפתה קדושים. הו, היא עשירה ביופי; רק ענייה בכך שכאשר היא מתה, מת יחד איתה אוצרה. מערכה 1, סצנה 1, שורות 180-197”

“עולם בלי גיבורים הוא רק עולם עם בני אדם רגילים או בני אדם בעלי תבונה ואומץ שמעולם לא היה להם האומץ לנקוט צעדים שיכלו לכתוב סיפורי חיים גדולים ומדהימים!”

“אם החשיבה צריכה להקדים את המעשה, אז המעשה חייב להצליח את החשיבה.”

“לעולם אל תשאל, בשעה שאתה עושה זאת, אם מה שאתה עושה הוא כיף. אל תציג אפילו את מכרך השנון ביותר כמי שיגרום לשולחן להתפקע מצחוק.”

“השנינות יודעת שמקומה הוא בזנב של תהלוכה.”

“אם אהיה עוקצני, מוטב להיזהר מעקצתי”

“שנינות היא מצבת הקבר של רגש”

“שחזור היסטורי, הוא חשב בעגמומיות, בעוד הם פילסו את דרכם על פני, מתחת, מעל או דרך הסלעים וערימות העץ המפוצל המהומים מחרקים, כשפלגי מים זורמים בכל מקום. רק שאנחנו עושים את זה עם אנשים שמתחפשים ורצים סביב עם כלי נשק קהים, ועם אנשים שמוכרים נקניקיות, ועם הבנות כולן אומללות כי הן יכולות להתחפש רק לזונות, שכן זנות הייתה העבודה היחידה שהייתה זמינה לנשים בימים ההם.”

“מסע ליצירת השפעה ממשית שמשנה חיים, מעניקה משמעות לחיים ולחיות, והופכת את חזון ההמונים למציאות, דורש מיקוד אמיתי, להט עילאי וחוסן, ועקשנות בלתי מתפשרת לעשות כל מה שנחוץ במסגרת סמכויותיו והישג ידו של מנהיג אמיתי, ועם כל המיומנות, התבונה והחוכמה הנדרשות, כדי להעניק להשפעה ממשית משמעות ולתת להמונים שחרור אמיתי!”

“-אה, כן? אתה יכול להזדהות?-בוודאי. הייתי מזהה את עצמי בכל מקום.”

“כשהגיעו האנשים לגדות סלע, זהו אוהב החיים שיש לו את הרוח לעוף אחורה, ואילו הפסימיסט הוא שמשיך להאמין בתקדום.”