מנוחה

“פרושקה היה אדם בעל כבוד עצמי. הוא ראה את עצמו טוב מן האחרים, והייתה בו מידה של גאווה אישית. תקופת מאסרו הייתה חוויה משפילה בעבורו. עוד לא יכול היה להתהלך בגאווה לפני חבריו, ורוחו נפלה מיד. פרושקה שב הביתה מן הכלא מריר לא כל כך כלפי פיוטר ניקולאייביץ' אלא כלפי העולם כולו. הכול אמרו אותו דבר: אחרי שיצא מן הכלא, פרושקה התפרק. הוא נעשה עצל מכדי לעבוד, החל לשתות, ועד מהרה נתפס כשהוא גונב בגדים מאשת הסוחר. שוב מצא את עצמו בכלא.”

“מה לגבי שאר חייך? היא משכה בכתפיה. מה לגביו? אתה לא מודאג, כאילו, מהנצח? נצח מורכב מעכשיו, היא אומרת.”

“השאר — ואולי הטוב שבו — הוא אישור: אתה יכול, אתה צריך, ואם תהיה אמיץ מספיק להתחיל, אתה תצליח.”

“אם זה כבר הסתיים, אל תאפשר לעבר לפגוע בשאר חייך.”

“זכויות אדם הן מה שבעל הזכות להם העם נגד כל ממשלה, ולא ממשלה צודקת תוכל לסרב להן או להסתמך על ההסקה שלהן”

“זה הקנאה התנפל עליו, ואם ממקום, השליכה עליו רעש נחמד, כמו שלפריסאי המעצבי שמסתכל בונציה מפני ושוב לצרפת, והמחשפת האחרונה היא שמרגיש עם-האיטליה והקלף עוד לא נסתרמו ממנו”

“מאז שגיליתי שאיבר המין הזכרי שניתן לי מאת האל לא ייתן לי מנוח, החלטתי שלא לתת לו מנוחה בתמורה.”

“את הדברים אשר היה לי לאמרם לכם, ועל ידי כן, לא יקרא מאד זמן: תעשו את כל אפן אפן, מזיקה, שירה, רקידה, משוחחת, ציור, פיסלת, שירה, ספור, מאמרים, דבור על המעשה, בכל אפיקיות, הרע או טוב, לא למען כסף ו”

“באהבה, ותר על הטוב יותר למען הטוב ביותר וללא מנוחה”

“אל יפחיד אותך איש לעולם, אתה אינך עומד על אדמתו של איש. אך שוב, יש מי שטענו שהארץ היא שלהם וגזלו את הכוח משאר כולנו. אך הם גזלנים; הכוח שייך לכל אחד ואחת מאיתנו. חפש אותו ככל האפשר. אין בכך כל בושה. למעשה, זו הכרחיות. או שיש לך כוח, או שתירמס למוות בדריסה ההמונית בדרך אל הפסגה”

“חיים שקטים ומבודדים בכפר, עם האפשרות להיות מועיל לאנשים שקל לעשות להם טוב, ושאינם רגילים שיטיבו עימם; אחר כך עבודה שאפשר לקוות שתהיה לה איזו תועלת; אחר כך מנוחה, טבע, ספרים, מוזיקה, אהבה לרעך — כזה הוא רעיוני על האושר.”

“הובל עם הלב שלך. השאר יבוא בעקבותיו.”

“נוחה מובילה לחידוש רוח, נפש ויכולת”

“אתה פשוט כמו האף על הפנים שלך, אמר מר פניוורת'. והאף שלך בולט להפליא. וכך גם שאר הפנים שלך, בחור צעיר. וכך גם אתה. למען כל מה שקדוש, רוקן את מחשבתך. עכשיו. אתה סמטה ריקה. אתה פתח דלת ריק. אתה כלום. עיניים לא יראו אותך. מוחות לא יאחזו בך. המקום שבו אתה נמצא הוא כלום ואף אחד.”

“אהוב ודאג לעצמך כי אתה החבר הטוב ביותר שלך, ועליך לחיות עם עצמך כל שארית חייך.”

“הייתי כבול, אולי אפילו נכה, בידי חברת אינטרנט כוללת שבאתי להסתמך עליה ולקחת כמובנת מאליה... לחץ על Enter ותן לגוגל, אותו האח הגדול של המאה העשרים ואחת, לטפל בשאר. בדרי של 1958, המחשבים המעודכנים ביותר היו בגודל של שכונות מגורים קטנות, והעיתון המקומי לא הועיל. מה נשאר? נזכרתי בפרופסור לסוציולוגיה שהיה לי בקולג' — זקן סרקסטי בן זונה — שנהג לומר: כשכל השאר נכשל, תוותר ולך לספרייה.”

“אני יודע מעומק לבי ובכל לבי, שלא משנה אם בסוף חייך תוכל לומר שחלקת את המיטב שבך עם שאר העולם, ולא משנה אם כל מי שבעולם יזכור אותך כמופלא; אבל מה שחשוב הוא אם בסוף חייך תוכל לומר שחלקת את המיטב שבך עם קומץ האנשים שסביבך, שנתת את המופלא שבך לאנשים שאתה אוהב ושאוהבים אותך. האושר מעולם לא בא מן התהילה ולעולם לא יבוא ממנה.”

“התשובה היא חלומות. לחלום עוד ועוד. להיכנס לעולם החלומות ולעולם לא לצאת ממנו. לחיות בחלומות עד סוף הזמן.”

“כדי להתקדם, פשוט קבעו את כוונותיכם, היו אסירי תודה על מה שיש לכם, היו פתוחים למה שאפשרי, והשאר יקרה, כמסע יפהפה ונטול מאמץ של שיתוף פעולה והקשבה.”

“הרגע שבו מישהו מחבר אותך לפילוסופיה או לתנועה, אז הוא מעניק לך את כל העומס והכל שבא עם הפילוסופיה הזו. ואז כשאתה רוצה לשוחח, הם יטענו שהם כבר יודעים הכל החשוב עליך עקב ההתאחדות הזו. ואין זה הדרך לשוחח.”