קריאה

“הבדידות, משמרת הבינוניות, היא לגאונות הידידה הנוקשה, המקלט הקר והאפלולי שבו משילות כנפיים אשר יישאו אותה רחוק יותר מן השמשות והכוכבים. מי שצריך להשרות השראה ולהנהיג את בני עמו חייב להיות מוגן מפני מסע עם נשמותיהם של בני אדם אחרים, מפני חיים, נשימה, קריאה וכתיבה בעול היומיומי, הבלוי מזמן, של דעותיהם. בבוקר — בדידות; אמר פיתגורס; למען תוכל הטבע לדבר אל הדמיון, כפי שאינה עושה לעולם בחברה, ולמען יוכל אהובה להתוודע אל אותן עוצמות אלוהיות המתגלות במחשבה רצינית ומופשטת. ודאי למדי כי אפלטון, פלוטינוס, ארכימדס, הרמס, ניוטון, מילטון, וורדסוורת, לא חיו בתוך קהל, אלא ירדו אליו מפעם לפעם כמיטיבים: והמורה החכם ילחץ על נקודה זו של הבטחת תקופות והרגלי בדידות לנפש הצעירה, בסידור הזמן ובארגון החיים.”

“אנחם, הם חייבים לדבר זה עם זה ישירות, מוח למוח. מה שמחשיב אחד, יכול גם השני לחשוב; מה שזוכר אחד, יכול גם השני לזכור. למה הם היו פותחים לעצמם שפה? למה היו לומדים לקרוא ולכתוב? איך יבינו מהו קריאה או כתיבה אם יראו אותם? או סימנים? או מספרים? או כל דבר אחר שמשתמשים בו כדי להעביר מסרים? זה לא רק שאלה של תרגום משפה לשפה. אין להם שפה כלל. השתמשנו בכל דרך שניתן לחשוב עליה כדי להעביר להם מסרים, אך אין להם את המכניזם להבין שאנחנו משדרים להם. ומאפשר שמא הם מנסים לחשוב אלינו, ואינם מבינים למה אנחנו לא משיבים.”

“אם תקרא ספרות גדולה מדי יום, תרומם את רוחך, נשמתך ואת עצמך”

“יש ספרים שמשקפים את המציאות ואחרים שהם פנטזיה גמורה. האהובים עליי הם אלה שמצליחים לשזור את שניהם לעולם אחד.”

“כמה שנים, בזמן שאני חיפשתי, מצאתי וחקרתי סופרות שחורות, אני סגרתי בכוונה את פלנרי אוקונור, עם תחושת בושה כמעט, כי היא הגיעה אליי ראשונה. ואולם, גם לאחר שאיני קוראת לה עוד, אני חסרת אותה, ומבינה כי אם שאר אמריקה לא תתעניין בכך, לאחר שנאבקה בו כל כך זמן, אני לא אוכל להיות מרוצה מליטרטורה מפורדת. אני חייבת לקרוא לזורה הרסטון ולפלנרי אוקונור, לנלה לרסן ולקרסון מקאלרס, לז'אן טומר וויליאם פאקנר, לפני שאוכל להתחיל להרגיש שקראתי מספיק.”

“קריאה מפתחת אופי טוב”

“אולי תקבל פאי, תאכל אותו ותשכח. אולי תקבל שמפניה, תשתה אותה ותשכח. אבל כשאתה מקבל ספר, אתה יכול לפתוח אותו שוב ושוב.”

“השינוי מתחיל כשאתה מתחיל לצפות בסרטון. אתה לא רואה אותו, אתה לא מרגיש אותו, אבל הוא מתחיל ברגע הזה; רק בקריאת ספר מסובך או בצפייה בסרט אתה שוב משתנה... זו עובדה!”

“זה הקורא הטוב שעושה את הספר הטוב”

“העניין בספרות הוא שכן, יש מין גאות ושפל של אופנה, אתה יודע; אנשים נכנסים ויוצאים מהאופנה; סופרים שזוכים להערכה רבה נופלים, אתה יודע, אנשים, אתה יודע, מפסיקים לקרוא אותם, ואז זה חוזר שוב.”

“כתיבה וקריאה מפחיתות את תחושת הבידוד שלנו. הן מעמיקות, מורחבות ומגדילות את תחושת החיים שלנו: הן מזינות את הנפש. כאשר סופרים משאירים אותנו מרגישים רעד ראש בראש מדיוקם של פרוזה שלהם ואמתם, ואף גורמים לנו לצחוק על עצמנו או על החיים, חוזר אלינו הרוחב. אנחנו מקבלים הזדמנות לרקוד עם, או לפחות להטוטט יחד עם, האבסורד של החיים, במקום להיות דוכאים על ידי זה פעם אחר פעם. זה כמו שירה על הספינה במהלך סערה קשה בים. אתה לא יכול למנוע את הסערה הנוראה, אך השירה יכולה לשנות את הלבבות והרוחות של האנשים שיחד על הספינה.”

“אם ספר כתוב היטב, אני תמיד מוצאת אותו קצר מדי.”

“הבעיה בארצנו אינה בכך שאוסרים ספרים, אלא בכך שאנשים כבר אינם קוראים. אין צורך לשרוף ספרים כדי להשמיד תרבות. די לגרום לאנשים להפסיק לקרוא אותם.”

“כן, אנחנו יודעים שאתה בוגר עם דוקטורט. אבל מתי הייתה הפעם האחרונה שרדפת אחרי חנות ספרים כדי לקנות ולקרוא ספר מרצונך החופשי, כדי להשיג מידע להתפתחותך האישית? הידע אינו רודף אחרי אנשים; אנשים רודפים אחרי ידע ומידע.”

“אני לא מבין את האירוניה הזאת - דברים יקרי ערך כמו מכוניות, זהב ויהלומים עשויים מחומרים קשים, אבל הדברים היקרים ביותר כמו כסף, חוזים וספרים עשויים מנייר רך.”

“כל ספר צריך להמתין לזמן הנכון כדי להיקרא ולהיות מובן.”

“הדבר היחיד שספר סגור טוב לו הוא שולחן שמתנדנד. היו ספר פתוח.”

“לתת לסמכויות – לא משנה כמה הן עטופות בגלימות מכובדות – להיכנס לספריות שלנו ולהכתיב לנו איך לקרוא, מה לקרוא ואיזה ערך לייחס למה שאנחנו קוראים, זה לחסל את רוח החופש שהיא נשמת אפן של הספריות האלו. בכל מקום אחר אנחנו אולי כבולים לחוקים ומוסכמות, אבל שם – אנחנו חופשיים לגמרי.”

“אני, אם עוצרים לחשוב על כך, חבר בקבוצה די נבחרת: קומץ הסופרים האמריקאים האחרון שלמדו לקרוא ולכתוב לפני שלמדו לבלוע מנה יומית של חרא וידאו.”

“הישארו מלאי השראה על ידי הזנת המוח שלכם במזון מנטלי חיובי ובריא באמצעות קריאה או האזנה לחומר טוב, מעורר השראה, מוטיבציוני וחינוכי.”