מוסריות

“עקרונות מוסריים הם תמיד המקלט האחרון של אנשים שאין להם חוש ליופי.”

“בחסד המציאות ובטבע החיים, האדם—כל אדם—הוא תכלית לעצמו, הוא קיים למען עצמו, והשגת אושרו שלו היא תכליתו המוסרית העליונה.”

“המילה מוסריות, אילו היינו פוגשים בה בתנ״ך, הייתה מפתיעה אותנו לא פחות מן המילה טלפון או מכונית.”

“עד כה הותר לנו לבקש את היופי רק בטוב המוסרי — עובדה המסבירה די הצורך מדוע מצאנו ממנו כה מעט ומדוע היינו מוכרחים לחפש אחר יפויות דמיוניות חסרות שדרה! — כשם שבוודאות נהנים הרשעים ממאה סוגי אושר שאין לצדיקים שמץ של מושג עליהם, כך גם יש ברשותם מאה סוגי יופי: ורבים מהם עדיין לא נתגלו.”

“יצור בעל תודעה רצונית אין לו מסלול התנהגות אוטומטי. הוא זקוק לקוד של ערכים שינחה את מעשיו. ״ערך״ הוא מה שאדם פועל כדי להשיגו ולשמרו, ״מידה טובה״ היא הפעולה שבאמצעותה אדם משיג אותו ושומר עליו. ״ערך״ מניח תשובה לשאלה: ערך למי ולשם מה? ״ערך״ מניח אמת מידה, מטרה והכרח של פעולה לנוכח חלופה. במקום שאין חלופות, אין ערכים אפשריים.”

“יש, אחרי הכול, אין הבדל מוסרי בין הקנאי לבין הסובלן. הם, ממקרה למקרה, חיוביים או שליליים. אדם אחד הוא קנאי משום שניתנה לו חרב האמת, אחר משום שהוא כועס מתוך חוסר מחשבה; ואז, אדם אחד הוא סובלן משום שניתנה לו דגל השלום, אחר משום שהוא פחדן ומבקש להסתיר כל אשמה.”

“לחשוב הוא מעשה של בחירה. המפתח למה שאתה מכנה בפזיזות כה רבה „טבע אנושי”, הסוד הגלוי שאתה חי עמו, אך ירא לקרוא לו בשם, הוא העובדה שהאדם הוא ישות של תודעה רצונית. התבונה אינה פועלת אוטומטית; החשיבה אינה תהליך מכני; קשרי הלוגיקה אינם נוצרים על ידי אינסטינקט.”

“אם כל ציוויליזציה אמורה לשרוד, הרי זו המוסריות של האלטרואיזם שעל בני האדם לדחות.”

“כשהתבגרתי תהיתי לעיתים קרובות איך העולם היה נראה היום אילו, מאז ראשית חיי האדם, כל אדם היה פועל כפי שאני פעלתי.”

“אין לאמנות תפקיד מוסרי אם היא לא מגדילה את חסדיהם של האנשים.”

“אנושות טועה בהכרח, ואלו שמביסים את הטעייה שלהם יכולים להבין טוב ורע. המוסר הוא מושג שטחי, הוא לא טוב ולא רע, ואלו שמעוררים את המוסר כמעשה צדיק, עדיין עומדים בצד הטעייה ומביסים אותה.”

“אבל היא אפילו לא הייתה אסירת תודה לו על כך; שום דבר טוב מצדו של פייר לא נראה לה כמאמץ, נדמה היה לה כל כך טבעי מצדו להיות טוב לב עם כולם, עד שלא היה שום זכות בטוב לבו.”

“הקו בין התנהגות מוסרית לבין צדקנות נרקיסיסטית הוא דק וקשה להבחנה. האיש שעומד לפני קהל ומכריז על כוונתו להציל את הימים משוכנע שהוא נעלה על אדם שפשוט אוסף את האשפה שלו ושל אחרים על החוף, בשעה שלמעשה האחרון ודאי תורם, ולו במעט, להפיכת העולם למקום טוב יותר, בעוד הראשון קרוב לוודאי שהוא מפלצת של יהירות, שמסע הצלב שלו יוביל להרס לא מכוון.”

“כאשר אתה מנסה לאזן בין המערכות הסוציאליסטית והקפיטליסטית בעולם, תיתקל בבעיה הגדולה ביותר העומדת כיום בפני האנושות. יונג כתב ב-1938: "לכל חברה גדולה המורכבת מאנשים ראויים להפליא יש המוסר והאינטליגנציה של חיה מסורבלת, טיפשה ואלימה. ככל שהארגון גדול יותר, כך נעשים אי-המוסריות והטיפשות העיוורת שלו בלתי נמנעות יותר." כל אחת מן המערכות הללו מקדמת את עצמה באמצעות הצבעה על הכשלים המוסריים של האחרת, אך כשלים מוסריים אלה הם למעשה כשלים הנגרמים על ידי אנשים הפועלים בתוך ההקשר של ארגונים גדולים. מה שבאמת נדרש הוא ללמוד מבנה ארגוני של בני אדם המספק לקבוצה המאורגנת את אותה יכולת ואותה נטייה להתנהגות מוסרית שיש ליחידים.”

“ג'ורג' בוש טעה כאשר כינה את משטרו של סדאם חוסיין "רשע". כל ליברל וכל שמאלני יודעים כיצד לגחך לנוכח אבסולוטיזם מוסרי שחור-לבן כזה.”

“אין זה רע moralי כמעט שלא לדאוג אם דבר מה אמיתי או לא, כל עוד הוא מעניק לך תחושה טובה, לא פחות מאשר שלא לדאוג כיצד קיבלת את הכסף, כל עוד יש לך אותו.”

“לא היינו מתביישים לעשות כמה מן הדברים שאנו עושים בפרטיות, אילו מספר בני האדם השפויים שעושים אותם בפומבי היה גדול מספיק.”

“ככל שלבך יהיה טהור יותר, כך רוחך תהיה קלה יותר. ככל שרוחך תהיה קלה יותר, כך היא תרחף קרוב יותר לאור. ככל שיותר תותר לה להתקרב אל האור, כך היא תרחף גבוה יותר. ככל שהיא תרחף גבוה יותר, כך תהיה קרוב יותר לאלוהים. לגן עדן יש שבע שכבות. תנודות מעשיך הטובים, שישתקפו במשקל מצפונך ובטוהר לבך, יקבעו את השכבה שבה תשכון נשמתך. מטרתך היא להפוך את לבך לקל כנוצה. ככל שהלב כבד יותר, כך הוא יישאר כבול יותר לגיהינום הזה.”

“קפיטליזם של היום. אוהבים או לא, זה החברה שבה אנחנו חיים. אפילו ההגדרה של טוב ורע התפצלה והפכה למורכבת. בתוך הטוב יש "טוב אופנתי" ו"טוב לא אופנתי", וכך גם עם הרע. בטוב האופנתי יש פורמלי ויש קז'ואל; יש היפ, יש קול, יש טרנדי, יש נזה. אפשר לשלב ולתאם. כמו לשים סוודר מ‑Missoni על מכנסי Trussardi ונעליים של Pollini, עכשיו אפשר ליהנות משילובים היברידיים של מוסר. זה המצב – הפילוסופיה מתחילה להיראות יותר ויותר כמו ניהול עסק. למרות שלא חשבתי אז, הדברים היו הרבה יותר פשוטים ב‑1969. כל מה שצריך היה לעשות כדי להביע את עצמך זה לזרוק אבנים על המשטרה. אבל עם כל המורכבות של היום, מי באמת יכול לזרוק אבנים? מי יעמוד מול גז מדמיע? בואו, זה המצב. הכל קשור ברשת ההון הענקית, ומעבר לה יש רשת נוספת. אף אחד לא הולך לשום מקום. אם תזרוק אבן, היא תחזור אליך.”

“אנשים שמנסים מאוד לעשות את הדבר הנכון תמיד נראים משוגעים”