“השפה כמדע לכאורה. - משמעותה של השפה להתפתחות התרבות נעוצה בכך, שהאנושות הקימה בשפה עולם נפרד לצד העולם האחר, מקום שראתה בו דבר מה יציב כל כך, עד שעליו, בעומדה עליו, יכלה להרים את שאר העולם מציריו ולהיעשות אדונית לו. במידה שהאדם האמין במשך עידנים ארוכים במושגים ובשמות של דברים כבאמתות נצחיות, הוא ניכס לעצמו את אותו גאווה שבאמצעותה התרומם מעל החיה: הוא אכן חשב שבשפה הוא מחזיק בידיעת העולם. יוצר השפה לא היה צנוע דיו כדי להאמין שהוא רק מעניק לדברים כינויים, אלא סבר כי במילים הוא מבטא ידיעה עליונה של הדברים; השפה היא, למעשה, השלב הראשון של העיסוק במדע. גם כאן האמונה כי האמת נתגלתה היא שממנה זרמו מקורות הכוח האדירים ביותר. רק זמן רב לאחר מכן - רק עכשיו - מתחוור לבני האדם כי באמונתם בשפה הפיצו טעות עצומה. למרבה המזל, מאוחר מדי מכדי שניתן יהיה להחזיר לאחור את התפתחות התבונה, התלויה באמונה זו. - גם הלוגיקה תלויה בהנחות יסוד שאין להן כל מקבילה בעולם הממשי, למשל בהנחה שישנם דברים זהים, שאותו דבר עצמו זהה בנקודות זמן שונות: אך מדע זה נוצר מתוך האמונה ההפוכה (שמצבים כאלה אכן מתקיימים בעולם הממשי). כך גם המתמטיקה, שבוודאי לא הייתה נוצרת אילו היה ידוע מלכתחילה שבטבע אין קו ישר בדיוק, אין מעגל ממשי, אין גודל מוחלט.”
פרידריך ניטשה