“בתהומות נפשו ידע איוואן איליץ' שהוא גוסס... הוא פשוט לא הבין זאת, לא היה יכול בשום אופן להבין זאת. הדוגמה של סילוגיזם שלמד בלוגיקה של קיזווטטר — קאיוס הוא אדם, בני אדם הם בני תמותה, לכן קאיוס הוא בן תמותה — נראתה לו כל חייו נכונה רק ביחס לקאיוס, אך בשום אופן לא ביחס אליו עצמו. לגבי האדם קאיוס, האדם בכלל, זה היה נכון לחלוטין; אבל הוא לא היה קאיוס ולא אדם בכלל, הוא תמיד היה נפרד לגמרי, לגמרי, מכל שאר בני האדם... וקאיוס אכן בן תמותה, ובצדק שימות, אבל בשבילי, וניה, איוואן איליץ', עם כל רגשותיי ומחשבותיי — בשבילי זה עניין אחר. ואי אפשר שאמות. זה היה נורא מדי. כך הרגיש זאת.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←