“איזי, את—” הוא התחיל. עיניו נפערו לרווחה, והוא נסוג לאחור במהירות כזו שהספיק לחבוט את ראשו בקיר שמאחוריו. “מה הוא עושה כאן?” איזבל משכה את גופייתה בחזרה למטה והביטה באחיה בזעף. “עכשיו אתה לא דופק?”“זה—זה החדר שלי!” גמגם אלק. נראה היה שהוא מנסה בכוונה לא להסתכל על איזי ועל סיימון, שאכן היו במצב מאוד מתפשר. סיימון התגלגל במהירות מעל איזבל, שהתיישבה והסירה מעליה אבק כאילו היה מוך. סיימון התיישב לאט יותר, מנסה להחזיק יחד את שולי חולצתו הקרועים. “למה כל הבגדים שלי על הרצפה?” אמר אלק.“ניסיתי למצוא משהו שסיימון יוכל ללבוש,” הסבירה איזבל. “מורין הלבישה אותו במכנסי עור ובחולצה תפוחה כי הוא היה העבד שלה לרומן רומנטי.”“הוא היה מה שלה?”“העבד שלה לרומן רומנטי,” חזרה איזבל, כאילו אלק היה אטום במיוחד.אלק הניד בראשו כאילו חלם חלום רע. “אתה יודע מה? אל תסבירי. פשוט—תלבשו את הבגדים שלכם, שניכם.”
קאסנדרה קלייר