ריקוד

Dance moves through these words like breath through a body—sometimes light as a step skipped in the sun, sometimes heavy with the weight of what’s left unsaid. It’s the rhythm of life itself, captured in moments of freedom, longing, or the stubborn refusal to stay still.

320 ציטוטים — עמוד 3 מתוך 16

“בני אדם יוצרי כלים תמיד מייצרים כלים שיעזרו לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים, ומה שאנחנו רוצים לא השתנה במשך אלפי שנים, משום שלפי כל מה שאפשר לדעת התבנית האנושית לא השתנתה גם היא. אנחנו עדיין רוצים את הארנק שתמיד יהיה מלא בזהב, ואת מעיין הנעורים. אנחנו רוצים את השולחן שיכסה את עצמו באוכל טעים בכל פעם שנאמר את המילה, ושאחר כך ינוקה בידי משרתים בלתי נראים. אנחנו רוצים את מגפי שבעת המילין כדי שנוכל לנסוע במהירות רבה, ואת כובע האופל כדי שנוכל לרגל אחרי אנשים אחרים בלי להיראות. אנחנו רוצים את הנשק שלעולם לא יחטיא, ואת הטירה שתשמור עלינו בטוחים. אנחנו רוצים התרגשות והרפתקה; אנחנו רוצים שגרה וביטחון. אנחנו רוצים שיהיו לנו מספר רב של בני זוג מושכים מינית, ואנחנו גם רוצים שמי שאנחנו אוהבים יאהבו אותנו בחזרה, ויהיו נאמנים לנו לחלוטין. אנחנו רוצים ילדים חמודים, חכמים, שיתייחסו אלינו בכבוד המגיע לנו. אנחנו רוצים להיות מוקפים במוזיקה, ובריחות משכרים ובחפצים חזותיים מושכים. אנחנו לא רוצים שיהיה לנו חם מדי או קר מדי. אנחנו רוצים לרקוד. אנחנו רוצים לדבר עם החיות. אנחנו רוצים שיקנאו בנו. אנחנו רוצים להיות בני אלמוות. אנחנו רוצים להיות אלים. אבל בנוסף לכך, אנחנו רוצים חוכמה וצדק. אנחנו רוצים תקווה. אנחנו רוצים להיות טובים.”

מרגרט אטווד

“אתם יכולים לרשום אותי בהיסטוריה עם שקריכם המרים והמעוותים, אתם יכולים לרמוס אותי בעפר ממש אבל עדיין, כמו אבק, אקום. האם חוצפתי מטרידה אתכם? מדוע אתם שרויים באפלה? כי אני הולכת כאילו יש לי שדות נפט שפועמים בסלון שלי. בדיוק כמו ירחים ובדיוק כמו שמשות, בוודאות של הגאות, בדיוק כמו תקוות המתפרצות מעלה, עדיין אקום. האם רציתם לראות אותי שבורה? ראש מורכן ועיניים מושפלות? כתפיים נופלות כמו דמעות. נחלשת מן הבכי מלא הנשמה שלי. האם יהירותי פוגעת בכם? אל תיקחו זאת קשה כל כך כי אני צוחקת כאילו יש לי מכרות זהב החופרים בחצר האחורית שלי. אתם יכולים לירות בי במילותיכם, אתם יכולים לחתוך אותי במבטיכם, אתם יכולים להרוג אותי בשנאתכם, אבל עדיין, כמו אוויר, אקום. האם המיניות שלי מטרידה אתכם? האם זה בא לכם בהפתעה שאני רוקדת כאילו יש לי יהלומים במפגש ירכיי? מן הצריפים של חרפת ההיסטוריה אני קמה מתוך עבר ששורשיו בכאב אני קמה אני אוקיינוס שחור, מזנק ורחב, מתגבר ומתנפח אני נישאת בגל. משאירה מאחור לילות של אימה ופחד אני קמה אל שחר נפלא ובהיר להפליא אני קמה מביאה את המתנות שנתנו אבותיי, אני החלום והתקווה של העבד. אני קמה אני קמה אני קמה.”

מאיה אנג'לו