“כשירדת ממש עד המקום שבו הגבינה נקרשת, לא היה דבר כזה נישואים, לא היה דבר כזה איחוד, שכל נשמה עמדה לבדה ובסופו של דבר התרסה נגד ההיגיון. זה היה המסתורין. ולא משנה כמה טוב חשבת שאתה מכיר את בן או בת הזוג שלך, מדי פעם נתקלת בחומות ריקות או נפלת לבורות. ולפעמים (לעיתים רחוקות, תודה לאל) נתקלת בכיס מלא ומוחלט של זרות חייזרית, משהו כמו מערבולות באוויר צלול שיכולות לטלטל מטוס נוסעים בלי שום סיבה כלל. גישה או אמונה שמעולם לא חשדת בקיומה, אחת כה מוזרה (לפחות בעיניך) עד שנראתה כמעט פסיכוטית. ואז דרכת בעדינות, אם הערכת את נישואיך ואת שלוות נפשך; ניסית לזכור שכעס על גילוי כזה הוא נחלתם של שוטים שבאמת האמינו שאפשר למוח אחד להכיר מוח אחר.”
סטיבן קינג