“האדם שלם בעצמו. כאשר הם יוצאים אל העולם, העולם לא יסכים איתם. זה בלתי נמנע. העולם שונא אינדיבידואליזם. אבל אין זה צריך להטריד אותם. עליהם להיות רגועים ומרוכזים בעצמם. אם אדם לוקח את גלימתם, עליהם לתת לו את מעילם, רק כדי להראות שחפצים חומריים אינם חשובים. אם אנשים מתעללים בהם, עליהם לא להשיב להם. מה זה משנה? הדברים שאנשים אומרים על אדם אינם משנים את האדם. הוא מה שהוא. דעת הקהל אינה שווה דבר. אפילו אם אנשים נוקטים אלימות ממשית, עליהם לא לנהוג באלימות בתגובה. זה יהיה ליפול לאותה רמה נמוכה. אחרי הכול, אפילו בכלא, אדם יכול להיות חופשי למדי. נשמתו יכולה להיות חופשית. אישיותו יכולה להיות שלווה. הוא יכול להיות בשלום. ומעל לכול, עליהם לא להתערב בענייניהם של אנשים אחרים או לשפוט אותם בשום אופן. אישיות היא דבר מסתורי מאוד. לא תמיד אפשר להעריך אדם לפי מה שהוא עושה. הוא עשוי לשמור את החוק, ובכל זאת להיות חסר ערך. הוא עשוי להפר את החוק, ובכל זאת להיות ראוי. הוא עשוי להיות רע, מבלי לעשות אי פעם דבר רע. הוא עשוי לבצע חטא נגד החברה, ובכל זאת לממש באמצעות אותו חטא את שלמותו האמיתית.”