אוסקר ויילד

“בצעידה רפויה ובנדנוד סביב המעגל פסענו במצעד השוטים! לא היה אכפת לנו: ידענו כי אנחנו היינו חטיבת השטן עצמה: וראש מגולח וכפות רגליים מעופרת עושים מסכת-פורים עליזה.”

“או שהטפט הזה יילך, או שאני אלך.”

“אני מנהל יומן כדי להיכנס אל הסודות הנפלאים של חיי. אילו לא כתבתי אותם, כנראה לא הייתי שוכח אותם לגמרי.”

“בזיל, הילד האהוב, משקיע בכל מה שמקסים בו בעבודה שלו. התוצאה היא שאין לו מה להשאיר לחיים חוץ מהדעות הקדומות, העקרונות והשכל הישר שלו. האמנים היחידים שהייתי מכיר שהיו נעימים אישית הם אמנים גרועים. אמנים טובים נותנים את הכל לאמנות שלהם, ולכן הם משעממים לחלוטין בעצמם. משורר גדול, משורר ממש גדול, הוא היצור הפחות פואטי מכולם.”

“ואחרי שחלפה השנה השנייה, אמרה הנשמה אל הדייג הצעיר בלילה, שעה שישב לבדו בבית הקש, "הנה! עתה ניסיתי אותך ברע, וניסיתי אותך בטוב, ואהבתך חזקה ממני. על כן לא אנסה אותך עוד, אך אני מבקשתך להניח לי להיכנס אל לבך, למען אהיה עמך כאשר הייתי לפנים." "אכן תוכל להיכנס," אמר הדייג הצעיר, "כי בימים שבהם הלכת בעולם בלי לב ודאי סבלת." "אוי!" קראה נשמתו, "אין אני מוצאת פתח כניסה, עד כדי כך לבך זה מוקף אהבה.”

“אנשים מחונכים סותרים אנשים אחרים. החכמים סותרים את עצמם.”

“היו חטאים שהפיתוי שלהם היה יותר בזיכרון מאשר במעשה, ניצחונות מוזרים שסיפקו לגאווה יותר מאשר לתשוקות, ונתנו לאינטלקט תחושת שמחה מואצת, גדולה מכל שמחה שהחושים יכלו להביא.”

“אני האדם היחיד בעולם שהייתי רוצה להכיר לעומק.”

“הסוד להישאר צעיר הוא לעולם לא לחוש רגש שאינו הולם.”

“אני לא אוהב מחמאות, ואני לא מבין למה גבר צריך לחשוב שהוא מרצה אישה עד מאוד כשהוא אומר לה שלל דברים שהוא לא מתכוון אליהם.”

“כשבנקאים מתכנסים לארוחת ערב, הם דנים באמנות. כשאמנים מתכנסים לארוחת ערב, הם דנים בכסף”

“איך אפשר לצפות מאישה שתהיה מאושרת עם גבר שמתעקש להתייחס אליה כאילו הייתה בן אדם נורמלי לחלוטין.”