“הכול נדמה לו עכשיו כה ברור, עד שלא יכול היה להפסיק לתמוה כיצד אין כל אחד רואה זאת, וכיצד הוא עצמו לא ראה זמן כה רב את מה שהיה ברור כל כך לעין. האנשים הלכו וכלו, והתרגלו לתהליך הכליה, ועיצבו לעצמם הרגלי חיים שהותאמו לתהליך זה... וכך באו האנשים בהדרגה לידי מצב זה, עד שלא הבינו את מלוא אימת הדבר, ולא התלוננו. לפיכך אנו רואים את מצבם כטבעי וכראוי לו. עכשיו נדמה היה ברור כאור היום, שהסיבה העיקרית למחסור הגדול של העם הייתה סיבה שהם עצמם הכירו בה ותמיד הצביעו עליה, כלומר, שהאדמה, שהייתה יכולה לבדה להאכילם, נלקחה מהם בידי בעלי האחוזות. וכמה ברור היה שהילדים והזקנים מתו מפני שלא היה להם חלב, ולא היה להם חלב מפני שלא היו אדמות מרעה, ולא הייתה אדמה לגדל בה תירס או לעשות בה חציר... האדמה, שנזקקו לה כל כך בני האדם, עובדה בידי האנשים הללו, שהיו על סף גוויעה ברעב, כדי שהתירס יימכר לחוץ לארץ, ובעלי האדמה יוכלו לקנות לעצמם כובעים ומקלות הליכה, וכרכרות וברונזים וכו׳.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←