קריג לונסברו

“זה לא כל כך עניין של כתיבת סיפור חג המולד עצמו, מבריק ככל שיהיה. למעשה, הרבה יותר מדובר בכתיבת סיפור חג המולד אל תוך סיפור החיים, כך שהוא יהפוך לסיפור החיים.”

“מתי אבין שבלי אלוהים עולמי עטוף בצללים, שביניהם אין ולו קרן אור אחת? ומתי אכיר בכך שעם אלוהים עולמי מוצף באור, שביניו אין ולו חוט אחד של חושך?”

“אני ראוי לכל ההשלכות שלגביהן אף פעם לא אסבול, רק בגלל שהאלוהים נעמד בגאווה לפניי על הצלב, פתח את זרועותיו בלי היסוס כדי להגן עלי מפני העונש שהיה לי לשאת, וקיבל את המכות שוב ושוב. ואני עומד שלם, מבולבל מהעובדה שהגוף שלו נרצח ונדמם על ידי מה שהיה אמור להיות שלי, ואני לא נושא אף שריטה.”

“האם אחיה בכמיהה לעולם שאין לי צורך להתגעגע אליו, משום שמסר חג המולד אינו נרתע כלל ביכולתו לחדור בקלות ולהכניע לחלוטין את אותו עולם עצמו שאני מטיל ספק ביכולתו לשרוד בו?”

“גאונותו של אלוהים רחבה כקוסמוס, בעוד שלשם השוואה האינטליגנציה שלנו יכולה למצוא מקום על ראש סיכה.”

“אני אנוכי מתוך הרגל, אך מקריב מעצמי מטבעי. לכן יהיה זה חכם מצדי לפתח את ההרגל ללכת בעקבות טבעי.”

“להיות בור לגבי הקורבנות של אחרים שהניבו את הברכות שאני נהנה מהן משאיר אותי מחליף את המציאות של "ברכה" בהנחה של "זכאות". וברגע שזה קורה, אני אוותר על המציאות של הראשונה, שתהרוס את ההנחה של השנייה. ובאיזה מקום אפל להחריד זה ישאיר אותי אז?”

“להיות מבורך ובכל זאת להתיר לגרגרנות לעוור אותי לברכות הוא להגלות את עצמי לחיים של עוני בלתי פוסק, אף על פי שאולי אהיה נתון כליל בחיבוקן של מיליון ברכות מופלאות.”

“עצם קיומו של שביל אינו בהכרח מעיד על קיומו של יעד.”

“התקווה אינה איזה דבר דק הנתון לחסדי רוחות הגורל, אלא היא מעוצבת בחוזקה בידיו של אלוהים”

“אני לא יודע שאהבה היא חירות. להפך, אני חושב שהיא יותר כוח לשמר חירות.”

“הנס הוא שהזוהר של המופלא יכול לחיות בתוך החיוורון של היומיומי. הנס הגדול יותר הוא שיש בנו די זוהר בחיוורוננו שלנו כדי לראות זאת.”

“אף על פי שזה מכאיב לי, עליי להודות שמעולם לא מצאתי את מה שאני ״צריך״. ואני נמצא במקום הזה משום שלפני זמן רב לקחתי על עצמי להחליט מה אני ״רוצה״ להזדקק לו, במקום להיכנע למה שאני ״צריך״ להזדקק לו. ולשמחתי הבנתי שאלוהים עשה את חג המולד לכל מה שאני ״רוצה״, אך יותר מכך הוא עשה אותו לכל מה שאני ״צריך״.”

“כמה פעמים העולם המסודר והמצויד היטב שלי אינו אלא שכבה דקה של דמיון שבחרתי להשתמש בו בשירות ההכחשה, ולא מתנה שבחרתי להפעיל מתוך תשוקה לשינוי?”

“ידו של אלוהים ניכרת להפליא באותם זמנים שבהם הוא כותב סיפורים שהשורות שלהם אנו עצמנו חוששים מדי לכתוב, או שהדמיון שלנו מוגבל מדי מכדי להעלותם על הדעת. ואני הייתי מציע בלי בושה שסיפור חג המולד הוא בדיוק אותו סיפור.”

“הדבר הגרוע ביותר שאני יכול לעשות הוא להאניש את אלוהים. הדבר הגרוע השני שאני יכול לעשות הוא להאליל את עצמי. והדבר הטוב ביותר שאני יכול לעשות הוא להימנע משניהם.”

“האנשים הגדולים ביותר עומדים על ערכיהם ומתפללים על ברכיהם”

“אם נעשיתי כה קהה עד כדי פתטיות, עד שאני רואה בחירות את זכותי ואת זכויות החירות כמגיעות לי, אני יכול לעמוד לצד קבריהם הדוממים של אלף חיילים שנפלו בהגנה על החירות ולא להרגיש דבר. ותפילתי החגיגית ביותר היא שלעולם לא אהיה כזה.”

“אם לא הייתי גם נרגע על ידי האהבה וגם בקצה הנגדי נותר הרוס ממנה, לעולם לא אבין את כוחה ולא אכבד את הוד מלכותה.”

“זה כאשר אני קר, בודד, עזוב במרירות ומסוגר מכל תקווה, שתראה מי אני באמת. ומטרתי היא שבאותם רגעים המסוכנים ביותר, מה שתראה הוא את ישוע מחזיק אותך מבעד לדמעותיי.”