צ'וי בל ק'

“ראה הכול, אך אל תשפוט דבר. פשוט בחר את דרכך שלך ותן לאחרים לבחור את דרכם שלהם. ראה הכול, אך אל תשפוט איש. פשוט התמקד בדרכך שלך ותן לאחרים להתמקד בדרכם שלהם. ראה הכול, אך אל תשפוט את מה שאתה רואה. יש לך עולמות פנימיים משלך לכבוש, גנים פנימיים משלך להשקות וללטש. יש לך זהב פנימי משלך לכרות. ראה הכול, אל תשפוט, דע את עצמך.”

“אני חושבת שאנשים רבים יתעלמו במכוון מכל העובדות הדלות על מערכת היחסים שלהם עם בן או בת הזוג המשמעותיים שלהם, רק משום שאינם רוצים לעבור את הטרחה של פרידה, משום שזה בטוח, משום שאנשים אחרים מצפים זאת מהם, משום שיש פחד להיות לבד... ובתהליך של עשיית זאת, הם מחמיצים את החיים שנועדו להם. את חיינו אסור לחיות כדי להיות בטוחים, כדי להימנע מצרות, כדי לעמוד בציפיות של אחרים, וכדי להימנע מפחד. להפך, את חיינו יש לחיות באומץ, שיכול להתקיים רק אם יש פחד; את חיינו יש לחיות למען מה שאנו יודעים בלבנו שהוא עבורנו, לא למען מה שאנשים אחרים מאמינים שהוא עבורנו; את חיינו יש לחיות גם כשזה לא בטוח וגם כשדברים נעשים מסובכים. למות בידיעה מלאה ששימחת את כולם בבטחה, או למות בידיעה מלאה שתפסת את מה שידעת שנועד עבורך — באיזו דרך תבחר למות? כי זו הדרך שבה עליך לבחור לחיות!”

“אני זוכרת קרובת משפחה שלי שנהגה להציק לי כל הזמן, ללעוג בלי הרף לכל צעד שלי ולגרום לי להרגיש נחותה. יום אחד הופיע לה חצ’קון על הפנים והיא הייתה שבורת לב. אמרתי לה: "למה שתתני לדבר קטן כזה להטריד אותך בצורה כזאת? זה רק חצ’קון!" והיא בכתה ואמרה: "את יכולה להגיד את זה, כי את מושלמת, וגם אם יהיו לך עשרה חצ’קונים על הפנים, זה אפילו לא ישנה!" ומעולם לא שכחתי איך הרגשתי באותו רגע; הרגע הזה לימד אותי כמה דברים חשובים! ראשית, הבנתי שכל הזמן שהיא הציקה לי, היא בעצם הרגישה שאני מושלמת! ושנית, הבנתי שכאשר אנשים חושבים שאת מושלמת, הם מנסים לגרום לך להרגיש רע עם עצמך! הייתי כל כך המומה באותן דקות ספורות — אפילו לא הצלחתי לומר דבר! פשוט הסתכלתי עליה בזמן שכל התובנות שלי הציפו את מחשבתי, והחלטתי שרק משום שאת חושבת שמישהו מושלם, זה לא נותן לך את הרישיון לגרום לו להרגיש רע עם עצמו.”

“מעניין מאוד כיצד האנושות קישרה בין אהבה לבין היעדר חופש. אני חושבת שכאשר אתה מוצא אהבה, זה מפני שנהיית כל כך חופשי עד שהיית מסוגל למצוא אותה באמת. אהבה היא דבר פראי ודוהר. רק החופשיים יכולים למצוא את מה שפראי ודוהר. אתה נעשה כל כך חופשי, עד שאתה מסוגל לאהוב באמת. חיים של שעבוד הם חיים שנחיים בלי אהבה.”

“עלינו להפוך לאדם שמוכן לקבל את הדבר או הדברים שאנו רוצים. לפעמים, מה שאתה רוצה כבר מחכה לך, לצד האדם שאתה מסוגל להפוך להיות. לצד האני שנועד לך. לכן, בין כאן לשם, יש לך את המסע הזה, את התהליך הזה, של הפיכה לאותו אדם. חכם יותר, חזק יותר, עדין יותר. אנחנו חושבים שכדי להשיג את מה שאנחנו רוצים, פירושו פשוט להגשים את מה שאנו שואפים להשיג. אבל אילו רק יכולנו לראות את עצמנו — את האני שנועד לנו — כבר שם בעתיד, עומדים יד ביד עם תשוקותינו, היינו תמיד יודעים שתשוקותינו הראויות הן דברים הקוראים לנו אל ייעוד נעלה יותר, אל מצב קיום נעלה יותר.”

“ארוס (או קראו לזה תאווה אם תרצו), הוא כמו כלב אפגני יפהפה ומפואר! כלב אפגני לבן טהור המעורר כבוד והערצה! אבל אם תיקחו את הכלב האפגני ותנעלו אותו בכלוב קטן, תחרימו אותו ותביטו בו בעין רעה, תתייחסו אליו כמגפה ותחפצו במותו; אותו יצור של יופי יהפוך ליצור נתעב, חסר חרטה, אפל, יצור של צללים! חסר אמון, מסתתר בפינה, תוקפני... משהו שיפגע באחרים ובכם! אבל האם זו טבעו של היצור, האם זו אשמתו של היצור? או שמא אתם אלה שיצרתם את המפלצת שהוא הפך להיות? וזו הפילוסופיה שלי: שאנחנו יצורים גשמיים ובלתי גשמיים כאחד, ולכן, יש להעניק את אותה מידה של כוונה טובה גם לנשמתנו וגם לגופנו!”

“זכור שכאשר אתה חושב שאתה רואה ענקים, ייתכן שהם אינם ענקים כלל; אולי אתה הוא הגמד.”

“הבאר שממנה אנו שואבים את אהבתנו כדי לתת לאנשים אחרים, לעולם לא צריכה להיות עמוקה רק עד עומק הבאר שבה שוכנת האהבה שכבר קיבלנו בחיינו. יש לשבור את המעגל. יש לנטוש את הבאר הקודמת ועלינו ליצור בלבנו אהבה לאחרים, מלבני החזון שלנו וממלטו. חומרי הגלם שלנו חייבים לבוא לא רק ממה שקיבלנו; אלא חומרי הגלם שלנו חייבים לבוא ממה שאנו מדמיינים שניצור. מן הרצונות שלך ומן החזונות שלך—לבנים ומלט שלך צריכים להתממש. ואם הבאר הקודמת שלך ריקה ויבשה לגמרי—אז מה—אינך חייב לעבר שלך, לאנשים שפגעו בך, להפוך את הריקנות ואת החלל הזה למקום שממנו תשאב מים!”

“המפתח שלנו לגדולה אינו טמון ביכולת שלנו להציג את עצמנו לאחרים כאילו אנו מקרינים את עצמנו על מקרן ויוצרים דימוי של עצמנו על מסך ההקרנה. אלא שהמפתח שלנו לגדולה טמון במי שאנחנו, שאותו אנו יכולים לתת לאנשים אחרים באופן שכאשר הם מתרחקים מאיתנו, הם מסוגלים לומר בלבם שהם לקחו עמם משהו יוצא דופן למדי.”

“קשה להרגיש דברים בעוצמה רבה בעולם שבו רוב הזמן, הרוב נדמה כשיכור ולעיתים קרובות חסר חושים.”

“כעס הוא כמו מים זורמים; אין בו שום רע כל עוד אתה נותן לו לזרום. שנאה היא כמו מים עומדים; כעס שמנעת מעצמך את החופש להרגיש, את החופש לזרום; מים שאספת במקום אחד והשארת לשכוח. מים עומדים נעשים מלוכלכים, מסריחים, נגועים במחלות, רעילים, קטלניים; זו השנאה שלך. על מים זורמים שטות סירות נייר קטנות; סירות נייר של סליחה. הרשה לעצמך להרגיש כעס, הרשה למים שלך לזרום, יחד עם כל סירות הנייר של הסליחה. היה אנושי.”

“אי אפשר לטעון בכנות לאמונה באלוהים, בלי היכולת להביע את אותן תחושות כלפי אנשים אחרים סביבו/ה. אם אתה עומד לומר שאתה מאמין באלוהים שאינך יכול לראות, אז עליך להאמין גם באנשים שאינך יכול לראות! נדרשת הרבה יותר אמונה ואמון כדי להאמין במהות שלעולם לא תראה במו עיניך בחיים האלה, מאשר להאמין במה שאתה באמת יודע שיכול להתקיים — אנשים אחרים. אסור לאדם להיות צבוע. בתקופות שבהן לא האמנתי באנשים — לא האמנתי גם באלוהים! בתקופות שבהן לא סמכתי על אף אחד — לא סמכתי גם על אלוהים. חומרי הנפש, כשהם אמיתיים, יבואו לידי ביטוי באופן שבו אנחנו חושבים על אנשים אחרים, ובאופן שבו אנחנו מתקשרים איתם! אל תגיד לי שאתה מכיר אלוהים שאוהב — אם אינך יודע איך לאהוב אנשים אחרים. אל תגיד לי שיש לך אמונה באלוהים, כשאינך יכול להאמין באדם אחר. אלוהים אינו שם כדי להראות לנו שאי אפשר לסמוך על אנשים. אלוהים שם כדי להראות לנו את עצמו, בכל אחד ובכל דבר.”

“האנושות אינה סובלת ממחלת האמונות השגויות, אלא האנושות סובלת מן הטבע המדבק של היעדר האמונה. אם אין לך קסם איתך, אין זה משום שהקסם אינו קיים, אלא משום שאינך מאמין בו. גם אם השמש זורחת בבהירות על עורך בכל יום, אם אינך מאמין באור השמש, אור השמש אינו קיים עבורך.”

“הבעיה של החברה כיום: אורח חיים מוחלט של תחושת זכאות. אנשים מודדים הכול לפי "תחושה", כלומר כל מה שמתחשק להם לעשות או כל מה שלא מתחשק להם לעשות. תשוקה מוערכת יותר ממסירות. סיפוק מיידי מועדף על פני מימוש אמיתי. הם לא יודעים שמעבר לתחושה; אינטואיציה היא המפתח הטוב יותר. הם לא יודעים שמעבר לתשוקה; מימוש ומסירות הם המפתחות הטובים יותר. תשוקה אמיתית תיצור מסירות ובסופו של דבר— מימוש. אם לא, אז אין לקרוא לזה תשוקה; יש פשוט לקרוא לזה חוסר שליטה עצמית/ חוסר בשלות.”

“הרבה אנשים משתמשים באופי טוב ובעמידה מוסרית כשם מותג. הם יודעים שזה מה שאנשים אוהבים, הם רוצים שאנשים יאהבו אותם, ולכן הם לובשים את זה כמו שלובשים חולצה של מותג איכותי. לובשים אותה בבוקר ומורידים אותה בסוף היום. אומרים את כל הדברים שהם יודעים שאנשים רוצים לשמוע. אם הם היו האדם האחרון על פני כדור הארץ, לא הייתה להם שום סיבה להיות בעלי אופי טוב, כי אף אחד לא היה רואה את זה.”

“חוסר ביטחון מייצר אחד משני סוגי אנשים אלה: הסוג הראשון משתלט על המפלצות הללו, לומד כיצד לצוות עליהן הלוך ושוב ומבקש לצמצם אותן אצל אחרים. הסוג השני נשלט בידי המפלצות, מבלה את שארית חייו בניסיון להוכיח שהוא גדול מהן ומבקש למצוא אותן אצל אחרים.”

“נאמר שהחיים נותנים לנו רק את מה שאנו יכולים לשאת. אבל זה לא כך. החיים לעיתים קרובות הורגים אותנו, זו האמת. אבל כך נולדים עופות החול.”

“אם אתה קונה ביצה וחושב שזו ביצת אווז, וכאשר היא בוקעת מתברר שהיא בעצם ציפור גן עדן; שום שכנוע או תוכחה לא יהפכו את ציפור גן העדן לאווז. גם אם תגרום לה ללכת לכנסיית אווזים ולבית ספר לאווזים ולאכול מזון לאווזים ולהסתובב רק עם אווזים! בסופו של דבר, היא עדיין תהיה שייכת לגן עדן.”

“אני מאמינה שנשים צריכות להיות יותר יזמיות בקבלת החלטות בחיים. אני חושבת שאני לא שמחה לראות נשים לוקחות את מושב הנוסע ומשחקות שוב ושוב את משחק הקורבן. אם את יודעת שגבר מאורס, אל תתנשקי איתו! יש אישה אחרת בסיטואציה שאת פוגעת בה, והאישה האחרת הזאת יכלה בקלות להיות את, אחותך, אמך! אם מישהו מחויב, אל תשני איתו! יש אישה אחרת בתמונה שעומדת להיפגע, והאישה האחרת הזאת היא אחותך, רק מפני שגם היא אישה! זה סוג היוזמה שאני רוצה לראות אצל נשים, בכל מקום. אנחנו לא קורבנות של הבחירות שאנחנו עושות; אנחנו עשינו את הבחירות האלה! האם אישה אחרת מצליחה? מצליחה יותר? מאושרת יותר? טוב לה. כי היא אחותך והיא יכולה בקלות להיות את. בואו נכבד את מערכות היחסים, את הנתיבים האישיים, את הדלתות ואת המעברים של אחיותינו הנשים, ונאחל זו לזו את האושר הגדול ביותר. כי זו הדרך היחידה למעלה והחוצה.”

“בעולם שבו אנו חיים — טוהר ותמימות הם הכוחות האמיתיים. זו עוצמה לחיות בעולם כזה ולהישאר טהור לב, זו עוצמה לחיות בעולם כזה ולשמור על התמימות. אלה דברים שהעולם רוצה לקחת ממך, שמהם הניסיון נוטה לשנות ולנסות להגדיר מחדש. הפראיים אינם המושחתים — הפראיים הם הטהורים, התמימים. נדרשת פראיות אמיתית כדי לשמור על הדברים האלה דרך האש ודרך הסערות. נדרשת פראיות של ממש כדי להישאר בפראות — לא מעוותים ומושמצים בידי הנסיבות והחוויות. ונדרשת עוצמה כדי לעמוד על שלך ולבחור אילו חוויות נאפשר להן להכות שורש או אפילו להיכנס לחיינו.”