סופות

“עצים גדולים כמו אלונים... יש להם מערכת שורשים עמוקה שיכולה להתפשט עד לשלוש פעמים וגם חצי מגובהם. עצים כאלה נדירים מאוד להיפול, גם אם הסערות הן קשות ביותר.”

“האושר מצא אותי לבד יום אחד ואחז בידי. הוא הראה לי כיצד השמש מפזרת את חמימותה על פני הארץ. העצב מצא אותי שבעת רצון ומחייכת אל השמש. הוא דיבר על בצורות ועל עיוורון ועל מה שעשו קרניה הבוערות. האושר מצא אותי שוב לבד והצביע אל השמים. הוא הראה לי כיצד הסערות יוצרות קשתות בענן גבוה למעלה. העצב מצא אותי מסוקרנת ולקח אותי אל קצה הקשת. הוא הראה לי כיצד היא נעלמת כדי שלא תשוב עוד לעולם. האושר מצא אותי לבד ולימד אותי כיצד לשיר שיר. הוא שר תריסר מנגינות בעוד אני מצייצת לצדו. העצב מצא אותי שרה בקול וכיסה את אוזניו. הוא אמר שהרעש מחריש אוזניים, ואיחל שלא יוכל לשמוע. האושר מצא אותי לבד ונתן לי שבעה מטבעות זהב. הוא הראה לי דברים מפוארים רבים שסוחרים נהגו למכור. העצב מצא אותי מתפעלת מן הדברים היפים שקניתי. הוא הצביע על ארנקי הריק ועל הכסף שלא היה לי. האושר מצא אותי לבד ועזר לי לדבר עם מישהו חדש. הוא קרא לילד חברי ואמר שגם אני חברתו. העצב מצא אותי יחד עם חברי הטוב והקשוב. הוא לחש על בגידה ועל כך שלב שבור אינו מתרפא. האושר מצא אותי לבד והחזיק אותי חזק בחיבוקו. הוא לחש מילים טובות באוזני ונישק אותי על פניי. העצב מצא אותי עם האושר, אך לפני שהספיק לומר דבר, אמרתי לו שיהיה לו יותר מזל אם ידבר אל הקיר.”

“החבר הכי טוב הוא מישהו שיעמוד בסערה שלך ויגיד לך שהברק יפה רק כדי לגרום לך להבין שהלב שלך היה שווה להירטב בשבילו”

“כאשר סופות החיים הגדולות באות, החלשים שוקעים, הפחדנים קופצים מהספינה, החזקים מטילים עוגן, האדירים מכוונים את מפרשיהם, והגדולים מפליגים אל ייעודם”

“סערות יוצאות דופן הופכות ימאים ממוצעים לימאים יוצאי דופן”

“החורף הגיע והעיר [שיקגו] הפכה למונוכרומטית — עצים שחורים על רקע שמיים אפורים מעל אדמה לבנה. הלילה ירד עכשיו באמצע אחר הצהריים, במיוחד כשהסופות השלג התגלגלו פנימה, סופות ערבה חסרות גבולות שהצמידו את השמיים אל הקרקע, אורות העיר משתקפים כנגד העננים”

“אם אתה מנהיג שואף ועדיין לא עברת שום צרה, הכן את עצמך לאחת. דווקא דרך ההתמודדות עם הזמנים הקשים אתה נעשה קשוח יותר מול סערות החיים.”

“אוי, כאשר תקוותנו מיטלטלת אוי, כאשר הצרה גוברת אוי, כאשר הסערה היא אות אוי, כאשר עדיין אנו מבינים את דרכיו החגיגיות של בוראנו אז תתעורר השלום שבתוכנו אז תתעורר השלום שבתוכנו אוי, כאשר השלום שאנו רוצים דועך! אוי, כאשר החיים שאנו רוצים נמצאים בשלשלאות! אוי, כאשר פרדוקס חוסר השינה מעורר בנו השתאות! אוי, כאשר עדיין מראים לנו את נתיב חיינו החגיגי. אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אוי, כאשר סערות החיים נראות כגוברות על חיינו אוי, כאשר הקשר עם בוראנו רועד למראה האור אוי, כאשר החיים מראים את צדם המסוכן. אוי, כאשר עדיין אנו מבינים את דרכיו החגיגיות של אלוהים. אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אוי, כאשר אנו נחים בבטן הצרות אוי, כאשר נדמה שמיומנותנו אינה פועלת אוי, כאשר המבחן נדמה שאינו מסתיים אוי, כאשר עדיין אנו מבינים את נתיבו החגיגי של אלוהים אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אוי, כאשר אנו מסתבכים בחיים הכלכליים שהחמירו אוי, כאשר מכשולי החיים מחריפים עד פסגת העוצמה אוי, כאשר כוחנו אינו יכול להיות עוזנו אוי, כאשר עדיין מראים לנו את נתיב חיינו החגיגי אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אוי, כאשר הישגינו יהיו בשיא אוי, כאשר שמחתנו תושלם אוי, כאשר אנו ישנים בשלווה בלהט אוי, כאשר עדיין אנו מבינים את נתיביו החגיגיים של אלוהים אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער אז יהיה השלום שבתוכנו בלתי מעורער”

“האתאיסט הטיפוסי מורד באלוהים כשם שבני נוער מורד בהוריו. כאשר רצונותיו או אמות המידה שלו אינם מתמלאים בדרך שנראית לו מתאימה, הוא, במרד, מסתער החוצה מן הבית מתוך שלילה של דבר האלוהים ומתוך בחינה מדוקדקת של רבים מאלה העומדים לצד דבר האלוהים. הכינוי "אב שבשמיים" הוא השתקפות נשגבת, יחס הדומה לזה של הטבע האנושי.”

“לא תהיה אותו הדבר אחרי סערות החיים; תהיה חזק יותר, חכם יותר וחי יותר מאי פעם!”

“הסערות החזקות ביותר יוצרות את המלחים הטובים ביותר. המשחקים החזקים ביותר יוצרים את השחקנים הטובים ביותר. אתגרים קשים יותר יוצרים את המנהיגים הטובים ביותר.”

“מזג האוויר הוא משבשת התוכניות והעסקנות האנושיות של הטבע. מכל הדברים על פני האדמה, שיבושו של הטבע הוא מה שאנו יודעים שאפשר לסמוך עליו, שכן הוא למעשה אינו נתון לשליטת בני אדם.”

“בלי לחוות את הסערות הפנימיות הכאוטיות ביותר, אי אפשר להגיע אל השלווה של החוכמה! החוכמה היא ילדתה של הסערה.”

“אתה יכול לצמוח כמו עץ גבוה, כשאתה נהנה מהשמש, מהרוח, מהגשם, מהסערות ומהכוכבים בלילות החשוכים.”

“הרגשתי טוב, וכולי רחוץ ונקי מחטא, בפעם הראשונה שהרגשתי כך בחיי, וידעתי שעכשיו אני יכול להתפלל. אבל לא עשיתי זאת מיד, אלא הנחתי את הנייר ועמדתי שם וחשבתי—חשבתי כמה טוב היה שכל זה קרה כך, וכמה קרוב הייתי מלהיאבד וללכת לעזאזל. והמשכתי לחשוב. והתחלתי לחשוב על המסע שלנו במורד הנהר; וראיתי את ג'ים לפניי כל הזמן: ביום ובלילה, לפעמים באור הירח, לפעמים בסערות, ואנחנו שטים יחד, מדברים ושרים וצוחקים. אבל משום מה לא הצלחתי למצוא שום מקום שיקשיח אותי נגדו, אלא רק את ההפך. הייתי רואה אותו עומד במשמרת שלי על גבי המשמרת שלו, במקום לקרוא לי, כדי שאוכל להמשיך לישון; ורואה כמה שמח היה כשחזרתי מן הערפל; וכשבאתי אליו שוב בביצה, שם למעלה, במקום שהיה בו הסכסוך; וכיוצא באלה זמנים; והוא תמיד היה קורא לי מותק, ומפנק אותי ועושה למעני כל מה שעלה בדעתו, וכמה טוב תמיד היה; ולבסוף הגעתי אל הזמן שבו הצלחתי להציל אותו בכך שאמרתי לאנשים שיש לנו אבעבועות שחורות על הסיפון, והוא היה כל כך אסיר תודה, ואמר שאני הידיד הטוב ביותר שלעולם היה לג'ים הזקן בעולם, והיחיד שיש לו עכשיו; ואז במקרה הבטתי סביב וראיתי את הנייר ההוא. זה היה עניין קרוב. הרמתי אותו, והחזקתי אותו בידי. רעדתי, כי הייתי מוכרח להחליט, לעד, בין שני דברים, וידעתי זאת. חשבתי רגע, מין עצירת נשימה, ואז אמרתי לעצמי: "טוב, אז, אני אלך לעזאזל" — וקרעתי אותו לגזרים.”

“סערות הן הקשת מבפנים החוצה”

“הסערות גורמות לעצים לשורש עמוק יותר”

“כאשר מאזינים לסופות הברקים באזורכם ברדיו AM רגיל, תשמעו צליל כמו טיגון בייקון, וזו האנרגיה האלקטרומגנטית שהסופה מייצרת. צמחים מגיבים לאנרגיה זו ועשויים להראות צמיחה נמרצת במהלך עונות הברקים.”

“החיים מזמנים לנו סערות כדי שנוכל לצייר קשתות בענן.”

“קשתות נולדות בסערות, לא באור השמש.”