הצבעה

“אדם יחיד הוא מיעוט, מנהיג הוא הרוב.”

“ההצבעה היא הזכות היקרה ביותר של כל אזרח, ויש לנו חובה מוסרית להבטיח את שלמותו של תהליך ההצבעה שלנו.”

“אין דבר כזה הצבעה שלא משנה.”

“כמובן, אף אחד לא רוצה לאסור את ההצבעה. ההצבעה צריכה להישאר זמינה למטרות ספורטיביות ונופש. אבל סוגים מסוימים של הצבעות בהחלט צריכים להיות מוגבלים — למשל, "הצבעות תקיפה", שבהן המטרה היחידה של ההצבעה היא לפגוע באחרים.”

“אם הייתי מצביע, הייתי מצביע בכוונה למועמד המגוחך ביותר. התיאוריה שלי היא שכאשר העם מצליח להערים על המנהיג, קולם יזכה ליותר כבוד.”

“אני תומך בחוק זכויות האזרח ובחוק זכויות ההצבעה.”

“ההמונים שמתלוננים על הנהגה גרועה חייבים תחילה לבדוק את בחירותיהם הבלתי משוחדות.”

“יש הרבה רעש בשמאל על אי-סדרים בבחירות, כמו למשל שמכונות ההצבעה זויפו, שהקולות לא נספרו נכון וכן הלאה. זה הכל נכון וחשוב במידה מסוימת, אבל הרבה יותר חשוב לציין שהבחירות פשוט לא מתרחשות, לא במובן המשמעותי של המילה 'בחירות'.”

“הצבעה היא חשובה לחלוטין. אנשים באמריקה חושבים שדמוקרטיה היא דבר מובן מאליו. אני חושב עליה כעל מערכת אקולוגית, ומה שמפריע לה הם פוליטיקאים ואדישות.”

“ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה הוא שבדמוקרטיה אתה מצביע קודם ומקבל פקודות אחר כך; בדיקטטורה אתה לא צריך לבזבז את זמנך בהצבעה.”

“הכוח השולט ניצב תמיד מול השאלה, ״בנסיבות כאלה וכאלה, מה היית עושה?״, ואילו האופוזיציה אינה מחויבת לשאת באחריות או לקבל החלטות ממשיות.”

“בספרו 'פוליטיקה', שנחשב לבסיס חקר המערכות המדיניות, אריסטו עסק בעיקר באתונה. הוא בחן מגוון שיטות משטר – אוליגרכיה, מלוכה – ולא חיבב אף אחת מהן במיוחד. הוא טען שדמוקרטיה היא כנראה השיטה הטובה ביותר, אבל יש לה בעיות, והוא היה מוטרד מהן. בעיה אחת שהטרידה אותו רלוונטית להפליא גם לימינו: הוא הצביע על כך שאם בדמוקרטיה יש זכות בחירה לכולם – כלומר, לבני חורין (לא עבדים ולא נשים) – הרי שהעניים יהיו רוב, והם ישתמשו בכוחם כדי לקחת את רכוש העשירים. זה לא הוגן, ולכן צריך למנוע את זה. ג'יימס מדיסון טען דבר דומה, כשבסיס ההשוואה שלו היה אנגליה. הוא אמר שאם לבני חורין תהיה דמוקרטיה, חקלאים עניים יתעקשו לקחת רכוש מהעשירים, כלומר יבצעו מה שבימינו נקרא רפורמה קרקעית – וזה בלתי מקובל. אריסטו ומדיסון ניצבו בפני אותה בעיה אך הגיעו למסקנות הפוכות. אריסטו הציע לצמצם את אי-השוויון כדי שהעניים לא ירצו לקחת את רכוש העשירים, והוא אפילו הציע חזון לעיר שתפעיל מה שאנחנו קוראים היום 'מדינת רווחה', ארוחות משותפות ומערכות תמיכה. מדיסון בחר בדרך ההפוכה: צריך לצמצם את הדמוקרטיה כדי שהעניים לא יוכלו להתאגד ולעשות זאת. אם מסתכלים על עיצוב המערכת החוקתית האמריקאית, היא הלכה לפי הגישה של מדיסון. המערכת הזו ריכזה כוח בידי הסנאט, בעוד הרשות המבצעת הייתה אז בעיקר אדמיניסטרטיבית. הסנאט היה מורכב מ'עשירי האומה', אנשים עם זיקה לבעלי רכוש וזכויותיהם – שם היה צריך להיות הכוח. הסנאט, חשוב לזכור, לא נבחר בבחירות ישירות, אלא על ידי מחוקקים שהיו נתונים לשליטת העשירים והחזקים. לבית הנבחרים, שהיה קרוב יותר לאוכלוסייה, היה הרבה פחות כוח. היו שם מגוון מנגנונים שנועדו להגביל את השתתפות הציבור – הגבלות הצבעה ורכוש. הרעיון היה למנוע את האיום של הדמוקרטיה, וזה יעד שנמשך עד היום, בדרכים שונות אמנם, אבל עם אותה מטרה בדיוק.”

“הצבעה היא הביטוי למחויבות שלנו לעצמנו, זה לזה, למדינה הזאת ולעולם הזה.”

“אם אתה חושב שאתה יכול להאשים אישה באשמה כדי שתאהב אותך, או גבר כדי שיקול בעדך, נסה עד שתשבע את עצמך.”

“ההצבעה התפשטה בארצות הברית, והיא הגיעה לנקודה שבה יש כיום כמעט קול אחד זמין לכל אזרח מעל גיל שמונה עשרה.”

“אני סוג האדם שמאמין שיש חלק מהצבעה שלך שצריך להיות טהור עקרונית, וחלק שצריך להיות אסטרטגי”

“כדי לשפר מאוד את ארצך ולגרום לה באמת להיות גדולה שוב, התחל בבחירת מנהיג טוב יותר. אל תיתן לתקשורת או לממסד לגרום לך לבחור מבין האנשים שהם בוחרים, אלא בחר מבין אלה שהם אינם בוחרים.”

“אפילו הצבעה בעד הצדק אינה עושה דבר למענו. היא רק מבטאת בפני בני אדם באורח רפה את רצונך שהוא יגבר. אדם חכם לא יפקיר את הצדק לחסדי המקרה, ולא ייחל שיגבר בכוח הרוב. יש מעט מאוד מעלה במעשיהם של המוני בני אדם.”

“אם להצבעה הייתה איזושהי השפעה, הם לא היו נותנים לנו לעשות זאת.”

“כאשר בוחרים מנהיג, בחרו במפייס. כזה שמאחד, לא מפלג. מנהיג תרבותי שתומך באמנויות ובחופש הביטוי האמיתי, לא בצנזורה.”