היקום

“הסיפור עד כה: בתחילה נברא היקום. פעולה זו זעזעה רבים וזכתה להערכה רחבה כצעד לא מוצלח.”

“אני היקום והיקום נמצא בתוכי”

“יש כוח בעולם, אשר אם נותנים לו לעבור בנו, יוציא תוצאות מפליאות.”

“הסיכויים לגלות מה אמיתית מתרחש ביקום כה מינימליים, שיש רק דבר אחד לעשות: להכריז על כך שההבנה אינה ניתנת להשגה ולהמשיך ולהתעסק בעצמך.”

“הדרך הטובה ביותר לאהוב מישהו היא לאפשר לו לחשוף את יופיו הפנימי שיאיר את נשמתך ואת לב היקום”

“ואם אני לבד במיטה, אלך אל החלון, ארים את מבטי אל השמיים, ואהיה בטוח שהבדידות היא שקר, כי היקום שם כדי לשמור לי חברה.”

“אלוהים הוא מה שמטריד אותי. זה הדבר היחיד שמטריד אותי. מה אם הוא לא קיים? מה אם רקיטין צודק וזה בסך הכל רעיון שבני אדם המציאו? ואז, אם הוא לא קיים, האדם הוא המלך של העולם, של היקום כולו. נשמע נפלא! אבל איך הוא אמור להיות אדם טוב בלי אלוהים? זו השאלה. אני תמיד חוזר אליה. את מי האדם יאהב אז? למי הוא יודה? למי הוא ישיר תהילה? רקיטין צוחק. הוא אומר שאפשר לאהוב את האנושות במקום את אלוהים. ובכן, רק אידיוט יכול לטעון דבר כזה. אני לא מצליח להבין את זה. לחיים של רקיטין קל להתייחס: 'עדיף שתחשוב על הרחבת זכויות האזרח או על הורדת מחיר הבשר. תפגין את האהבה שלך לאנושות בצורה פשוטה וישירה יותר ככה מאשר דרך פילוסופיה'. עניתי לו: 'טוב, אבל אתה, בלי אלוהים, כנראה תעלה את מחיר הבשר אם זה ישתלם לך, ותעשה קופה על כל גרוש'. הוא איבד את העשתונות. אבל בסופו של דבר, מה זה בכלל טוב? תענה על זה, אליושה. טוב בשבילי הוא דבר אחד ובשביל סיני הוא דבר אחר, אז זה יחסי. או שלא? זה לא יחסי? שאלה בוגדנית! אתה לא תצחק אם אגיד לך שזה השאיר אותי ער כבר שני לילות. אני רק תמה איך אנשים יכולים לחיות בלי לחשוב על זה בכלל. הבל הבלים!”

“היקום שאנו צופים בו הוא בדיוק בעל התכונות שהיינו מצפים להן אילו, ביסודו של דבר, אין בו תכנון, אין בו תכלית, אין בו רע, אין בו טוב, אלא רק אדישות עיוורת וחסרת רחמים.”

“המדע, המושתת על ההנדסה, המונע על ידי נאס"א, מלמד אותנו לא רק שאנחנו נמצאים ביקום, אלא שהביקום נמצא בנו. וזה הרגש של השייכות, בעיני, מעלה ולא מפחית את הגאווה האישית.”

“כולנו עושים טעויות, לכולנו יש פחדים, ולכולנו יש חולשות. מאחורי כל זה נמצא העצמי המהותי שלנו. כשהעצמי המהותי שלנו יצר מגע עם אחר, האור מסנוור ויכול היה למלא את היקום. האתגר של הקסם הוא להישאר נאמנים לאור הזה, להאמין בו כשהוא אינו כה גלוי. ואז האור הזה נעשה זוהר לוהט והוא עוטף את עצמו סביב הכול.”

“אנחנו חלק מהאוניברסום, אנחנו נמצאים בו, אך מה חשוב יותר מכל אלה הוא שהאוניברסום נמצא בתוכנו.”

“בעולם הזה, כל מה שנמצא בחוץ, נמצא גם בפנים! הפגמים שנראים בחוץ [אצל אנשים אחרים] הם בדיוק אותם הפגמים ששוכנים בפנים [בעצמנו]. היקום (ברהמנד) שנמצא בחוץ נמצא גם בפנים. כאשר העניינים יושבו עם כולם בחוץ, הכול בפנים יסתדר. לאחר מכן לאיש בפנים לא יהיו תלונות.”

“התנחשנו שלנו, תחושת החשיבות העצמית המופרכת שלנו, האמונה שהאנושות מחזיקה מקום מיוחד ביקום, נדחפים לבחינה על ידי נקודת האור הזעירה הזאת. כדור הארץ הוא נקודה בודדת, ערפילית, בתוך החושך הקוסמי המרחיב.”

“היקום מצלצל כאמת בכל פעם שאתה בוחן אותו בהגינות”

“אלוהים, שאין לו צורך במשהו, יוצר יצורים מיותרים לחלוטין רק כדי לאהוב ולשכללם. הוא בורא את היקום, וכבר צופה – או אולי "רואה"? אין זמן לאלוהים – הוא תמיד רואה. המון זבובים סביב הצלב, הגב המנוקב על העץ הקשה, המסמרים החודרים לעצבים, הנשימה הקצרת שמתרחשת שוב ושוב, העינויים החוזרים של הגב והידיים כשמתרוממים למען נשימה. אם אפשר להשתמש בדימוי ביולוגי, אלוהים הוא "מארח" שיוצר במודע את הפרזיטים שלו; הוא גורם לנו להיות כך כדי שנוכל לנצל ול"להשתמש" בו. כאן נמצא האהבה. זהו הדיאגרמה של האהבה עצמה, ממציא כל האהבות.”

“על ידי כך שאתה פשוט ובאופן עמוק מעניק אהבה לעצמך בכל יום ובכל דרך, אתה אומר ליקום שאתה ראוי להגשים כל חלום, חזון או מטרה. הרגש ראוי לכך.”

“ככל שתפשט את חייך, חוקי היקום יהיו פשוטים יותר; בדידות לא תהיה בדידות, עוני לא יהיה עוני, ואף חולשה לא תהיה חולשה.”

“כאשר שתי נשמות מתאחדות כאחת, היקום עצמו חסר אונים להפריד ביניהן.”

“המצפון הוא עין ערנית שלפניה כל דמיון, מחשבה ומעשה מוצגים לביקורת או לאישור... אין הוכחה גדולה מזו לקיומו של חוק מוסרי ומחוקק ביקום מאשר אור קטן זה של הנפש. זהו קולו של אלוהים אל האדם הפנימי.”

“הסיבה היחידה שאני חי היא כדי להביע את אהבתי אליך ואל היקום.”