“אם אני תמיד עומד למרגלות ההר ומביט בו בערגה מלמטה, סביר מאוד שזה משום שהקשבתי לדוגמה הבוזזת של הבינוניות, אשר אומרת לי בעקביות שהחלום אינו שווה את הטיפוס אליו.”

משמעות

זהו ניסוח של אזהרה מפני ויתור עצמי. ההר מסמן יעד גדול, והמחסום האמיתי הוא הקול הפנימי שמקטין את המאמץ ומשכנע שאין טעם לנסות. זה פוגש במיוחד ברגעים שבהם ספק נשמע כמו היגיון, ואדם מוותר על מטרה חשובה עוד לפני שהתחיל לטפס.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?