“הבושה והמפלה של חברה חומרנית מודרנית הן חוסר יכולתה להוקיר, לדאוג ל, להעריץ, לאהוב, לחבב, להעריך, להוקיר יראה, לכבד, לתמוך, לרומם, להגן, לחסום, להגן, לשמור ולהוקיר ולאהוב את ילדיה. אני משבחת את כל התרבויות בעולם הזה, שבאופן טבעי נושאות ומבטאות בפועל את האינסטינקטים הללו. אם אומה או אם אוכלוסייה של אנשים נכשלת בהכרה בערך המופלא ובייחוד של חיי ילדיה, והיא פגומה עד כדי כך שאיבדה את היכולת לבטא ולפעול על פי אינסטינקטים אלה, אז אין דבר שיכול להציל את אותה אומה או את אותם אנשים. שגשוגו של עם אינו נמדד בבנקים, בשווקים הפיננסיים, בכלכלה, ומותה של האנושיות שלו ניכר לא דרך אובדן החיים אלא דרך אובדן האהבה לילדיו.”
צ'וי בל ק'