שחרור

“לעולם לא תוכל לסיים שום מאבק אם האנשים המעורבים אינם מסוגלים לראות את הצביעות שלהם עצמם, או כיצד חוסר הביטחון שלהם תרם לבעיותיהם. אנשים פגועים בוחרים לעיתים קרובות לשחק את הקורבן, כדי שיוכלו להשיב לעצמם את כבודם בדרכים לא בריאות. למרבה הצער, הם עושים זאת באמצעות תחושת צדק, על ידי קבלת החלטות או ביצוע מעשים גרועים (שבאמת אף אלוהות לא הייתה רוצה שיעשו). חוסר היכולת הזה לקבל את חלקם באומללותם מונע מהם לגדול. הם זקוקים לתפילותיך יותר מאשר לכעסך. פשוט תתרחק. שחרר זאת והתפלל שיום אחד הם יבינו את כאבך, כפי שאתה מבין את שלהם. זכור: האישה הסקסית ביותר בחיים היא זו שיכולה להתרחק ממקום שאלוהים אינו רוצה שתהיה בו. עשה זאת בראש מורם וסלח לעצמך ולאחרים. כשאתה יכול לעשות זאת, תדע מהי ההגדרה של אלוהים לאלגנטיות — אתה!”

“עוצמת הלב שלך נמדדת לפי כמה חזק הוא נאחז. הערך העצמי והאמונה שלך נמדדים לפי היכולת לשחרר בסופו של דבר. עם זאת, השלווה שלך נמדדת לפי כמה זמן אינך מביט לאחור.”

“אהבה בלתי תנאי עוברת מעבר לאחיזה ולשחרור. אהבה אמיתית היא על האמת. היא על כך להסתכל במה שמתרחש בפועל ולא בסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו עליו. היא על יכולת לאהוב מרחוק, כשצריך, כי רואים שקרבה הופכת אותנו לגרסאות הגרועות ביותר של עצמנו.”

“אתה צריך לקבל את ההחלטה לשחרר את העבר אם אתה רוצה להתקדם קדימה”

“מה אם היית יכול לבחור יום אחד מחייך, והכול היה מפסיק להשתנות, כל יום היה דומה וניתן להשוואה לאותו יום אחד, תמיד היו איתך אותם אנשים? אם היית יכול לעשות את זה, היית עושה זאת? היית בוחר את היום הזה ועושה את הבחירה הזאת? אנחנו כמהים לכך שהדברים יפסיקו להשתנות, אנחנו מאחלים שהדברים לעולם לא ישתנו. אבל אם היינו מקבלים את מה שרצינו, יש כל כך הרבה דברים טובים יותר, שלעולם, לעולם לא היינו יודעים עליהם. כמובן, הדברים היו נשארים כפי שהיו באותו יום נפלא אחד, אבל אז לא היה שום דבר אחר שם בחוץ, לעולם. אז האם אתה יכול לזכור את היום הראשון שבו הכול באמת התחיל להשתנות? האם יש דבר שיכול להזכיר לך? שלי הוא ורד כחול, וזה הרגע שבו הכול התחיל להשתנות כי זה היום שבו התחלתי להאמין בדברים שמעולם לא האמנתי בהם קודם; היום שבו מצאתי שלושה ורדים כחולים. תחשוב על יום השינוי הראשון שלך, האם אתה יכול לזכור את כל הפסגות החדשות שאליהן התרוממת מאז אותו יום? את כל האנשים החדשים? את כל הדברים והזמנים הטובים יותר? האם היית זורק את כל הזמן הזה לפח? אני לא הייתי. במקום זאת, אני רוצה סוף סוף לקבל את כל הדברים שלא יכולתי לשנות, שהובילו לכך שאני נמצאת ממש כאן, ממש עכשיו. אולי כולנו נושאים בתוכנו יום אחד שאנחנו מאחלים שנוכל לשמור לנצח, משהו שקיווינו שלעולם לא ישתנה. הגיע הזמן לשחרר את היום הזה, ולהמריא.”

“אבל חלק ממנו רצה לומר: תשכח מהעולם. הוא לא רצה להיות בלעדיה.”

“להיאחז ולהיקשר זה עצב. לשחרר באהבה פותח את הלב כדי למלא אותו באושר.”

“השמחה באה כשאתה מוסר אותה לאלוהים שיטפל בה. זהו הרגע שבו תרגיש את השחרור האמיתי ממשקלה.”

“כוכב נופל מן השמיים ואל תוך ידיך. ואז הוא מחלחל דרך הוורידים שלך ושוחה בתוך הדם שלך והופך לכל חלק ממך. ואז אתה צריך להחזיר אותו אל השמיים. וזו תהיה הדבר הכואב ביותר שתצטרך לעשות אי פעם ושעשית אי פעם. אבל מה ששייך לך שייך לך. בין אם הוא למעלה בשמיים או כאן בידיך. ויום אחד, הוא ייפול מן השמיים ויפגע בך בראש חזק מאוד, והפעם, לא תצטרך להחזיר אותו לשמיים שוב.”

“אישה תחרותית וחסרת ביטחון תגיד לך ש״אהבה אמיתית״ היא לעולם לא לוותר על מישהו שאת מאוהבת בו. אישה בטוחה בעצמה ורוחנית יודעת ש״להמשיך הלאה״ לא אומר שמעולם לא אהבת מישהו. היא מבינה ששחרור הוא מה שאלוהים צריך ממנה לעשות, כי גם האושר שלך וגם האושר שלה דורשים לצאת למסעות שונים לצמיחה רוחנית. לשחרר לפעמים הוא הדבר הקשה ביותר, אבל זו ״אהבה אמיתית״ ביותר שתזכי לחוות אי פעם.”

“השעון מתקתק; הקצב הלועג משמש תזכורת לכך שקדימה היא הדרך היחידה שבה אנו יכולים ללכת. פעימות הלב המכניות של החושך, שלוש נקודות קרות, המפסיקות שנות עברו. קמים ללא כבלים. לא מזמור מפואר, רק הפעימה המתמדת של אשליית הזמן. אנו מבריאים או שאנו נושאים קדימה את משקל פצעינו... להאמין אחרת הוא שקר הייאוש. קמים בכנות. המיילים מאחור זרועים במשקל הנוסטלגיה, אך לפנינו ממתינים יותר מדי מיילים מכדי לשאת את המשקל. בסופו של דבר, אפילו הדים דוהים ונעלמים. עט ביד... קמים כדי לכתוב את הפרק הבא. (MU Articles 2013, Dedication to Joey)”

“המסע היפה של היום יכול להתחיל רק כאשר אנו לומדים לשחרר את אתמול.”

“כל אדם עם ADHD כבר יודע שהתמכרות ליעד היא חלק מההפרעה שלו. עם זאת, אם אין לה מוצא חיובי, היא יכולה להרוס את חייך. לא אדם אחר הוא זה שיעשה את חייך טובים יותר; אלה התכונות שבו שאתה מעריץ. שלב את התכונות האלה בחייך שלך ולא יחסר לך דבר.”

“עלה אינו מתנגד לרוח, וברווז אינו מתנגד לתחושת הטיסה דרומה. האם זה אינו שמחה? האם זה אינו חירות? כדי להגיע למצב מדהים זה, צריכים רק דבר אחד: אמון. אמון שאתה לא תתפרק אם לא תלחץ על עצמך כל כך קשות. אמון שהחשוב יותר למלא את רצונותיך האמיתיים מאשר לשמוע לפחדיך. אמון שההתעוררות הפנימית שלך מובילה אותך למקום מסוים. אמון שהזרם של החיים מכיל אותך, גדול ממך, ויעזור לך - אם תאפשר לו.”

“אבי לימד אותי שאפשר לקרוא מאה ספרים על חוכמה ולכתוב מאה ספרים על חוכמה, אבל אלא אם כן מיישמים את מה שלמדת, אלה רק מילים על דף. החיים אינם נחיים בכוונות, אלא במעשים.”

“לחשתי לו, אתה תתחרט אם תיתן לי ללכת. אני לא מחכה לגבר, אם הוא לא מוכן לצמוח. הוא לא האמין לי, הוא עשה את הבחירה שלו, וזו הייתה הפעם האחרונה שהוא אי פעם שמע את קולי.”

“שכח מהכאיב לך בעבר, אבל לעולם אל תשכח מה הוא לימד אותך. עם זאת, אם הוא לימד אותך להיאחז בטינות, לחפש נקמה, לא לסלוח או לגלות חמלה, לסווג אנשים כטובים או כרעים, לא לסמוך ולהישמר עם רגשותיך, אז לא למדת דבר. אלוהים לא מביא לך שיעורים כדי לסגור את לבך. הוא מביא לך שיעורים כדי לפתוח אותו, על ידי פיתוח חמלה, לימוד להקשיב, חתירה להבין במקום לשער, תרגול אמפתיה ופיתוח פתרון קונפליקטים באמצעות תקשורת. אם הוא היה מביא לך אנשים מושלמים, איך אי פעם היית לומד להתפתח רוחנית?”

“אם היית יכול לעשות דבר אחד כדי לשפר את עצמך היום, זה היה הדבר הזה: היפטר מהטיה. אם תוכל לעשות זאת, תוכל ללמוד להקשיב. אם תלמד להקשיב, אז תוכל ללמוד לתקשר. אם תוכל לתקשר, אז תוכל להתחיל לבטא במילים את רגשותיך. כשאתה מבטא במילים את רגשותיך, אז תוכל לשחרר מתח ותסכולים. כשאתה משחרר את עצמך ממה שמטריד אותך, אז תוכל להעניק את עצמך במלואך לאחרים. כשאתה מגיע עד הלום, אז למדת לצמוח מבחינה רוחנית.”

“חרדה קיצונית, פחד, תשישות והיעדר אפשרויות חלופיות בנות־קיימא הם שגורמים לאדם לוותר על הכול. ייאוש הוא גם חומר הגלם של שינוי דרסטי. משבר מעורר שינויים קריטיים ודרמטיים בנפשו של אדם. רק אדם המוכן לאבד הכול ישנה את עצמו. רק על ידי יציאה אל מחוץ לאזור הנוחות שלנו של העבר — שחרור של הוויה קודמת — יוכל אדם להרחיב את מצב המודעות שלו. עכשיו, משאני מיואש, אני מסוכן. אני גם בשל לשינוי.”

“אנחנו חלק מאלה שסבורים שהחזקה תורמת לנו כוח, אך לפעמים הכוח בא משחרור.”