“השעון מתקתק; הקצב הלועג משמש תזכורת לכך שקדימה היא הדרך היחידה שבה אנו יכולים ללכת. פעימות הלב המכניות של החושך, שלוש נקודות קרות, המפסיקות שנות עברו. קמים ללא כבלים. לא מזמור מפואר, רק הפעימה המתמדת של אשליית הזמן. אנו מבריאים או שאנו נושאים קדימה את משקל פצעינו... להאמין אחרת הוא שקר הייאוש. קמים בכנות. המיילים מאחור זרועים במשקל הנוסטלגיה, אך לפנינו ממתינים יותר מדי מיילים מכדי לשאת את המשקל. בסופו של דבר, אפילו הדים דוהים ונעלמים. עט ביד... קמים כדי לכתוב את הפרק הבא. (MU Articles 2013, Dedication to Joey)”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←