הסכמה

“ההסכמה שלך היא האופי שלך”

“ההצלחה והאושר שלך נסלחים לך רק אם אתה מסכים בנדיבות לחלוק אותם. אבל כדי להיות מאושר חיוני שלא להיות טרוד מדי באחרים. לפיכך, אין מפלט. מאושר ונשפט, או מזוכה ואומלל.”

“סולחים לך על אושרך ועל הצלחותיך רק אם אתה מסכים בנדיבות לחלוק אותם.”

“אומר לכם שאין אצל האדם ענין עורר יותר מדאגה מאשר למצוא מישהו אליו יוכל להעביר במהירות ככל האפשר את מתנת החופש שבה נולד העצוב הזה. אך רק הוא שיכול לקחת על עצמו את חופשם של בני האדם הוא שמשכך את מצפונם. עם הלחם נתנו לכם דגל בלתי מעורער: תתנו לאדם לחם והוא יתכרע בפניכם, כי אין דבר בלתי מעורער יותר מלחם. אך אם במקביל מישהו אחר לוקח על עצמו את מצפונו – אה, אז הוא אף יזרק את לחמכם ויתעב אחריו את מי שסדק את מצפונו. בזה אתם צודקים. כי סוד היות האדם אינו רק בחיים, אלא באשר הוא חי לו. ללא רעיון יציב באשר הוא חי לו, לא יסכים האדם לחיות, ויתאבד מוקדם יותר מאשר להישאר על הארץ, גם אם יש סביבו לחם. כך זה, אך מה יצא מכך? במקום לקחת על עצמם את חופשם של בני האדם, גדלתם אותו עוד יותר עבור”

“מחשבות יכולות לפגוע בך רק ברשותך, רגשות יכולים לפצוע אותך רק בהסכמתך, חוויות יכולות להזיק לך רק באישורך; החיים יכולים להרוס אותך רק באישורך.”

“איש אשר לא ירצה להיות עבד, עליו להסכים שלא יהיה עבד אף לא לא אחר. אלה אשר מסרבים לחופש לאחרים אינם ראויים אליו לעצמם, ובעולם צדק לא יוכלו לשמרו זמן רב.”

“לא השטן ולא העולם, ואף לא לבנו הרע שלנו, יכולים לכפות עלינו לחטוא. זה חייב להיות בהסכמתנו וברצוננו.”

“מסירות היא חריצות בלי הבטחה. אמונה היא דרך לומר, "כן, אני מקבל מראש את תנאי היקום, ואני אומר מראש את מה שאני כרגע אינני מסוגלת להבין." יש סיבה לכך שאנו מדברים על קפיצות של אמונה, משום שההחלטה להסכים לכל מושג של אלוהות היא זינוק אדיר מן הרציונלי אל הבלתי נודע, ולא אכפת לי עד כמה חוקרי כל דת ינסו לשבת איתך עם ערימות הספרים שלהם ולהוכיח שהאמונה שלהם היא רציונלית; היא לא. אילו הייתה רציונלית, היא לא הייתה — מעצם ההגדרה — אמונה. אמונה היא להאמין במה שאינך יכול לראות או להוכיח או לגעת בו. אמונה היא ללכת בפנים קדימה ובמלוא המהירות אל תוך החשכה.”

“השיעור הקשה ביותר ללמוד הוא זה שבו מישהו לוקח ממך את החופש שלך; בלי הסכמתך... אתה גדל, אתה כואב, הכאב לעולם לא שוכך, אתה פשוט נעשה חזק, ויום אחד תתעורר ולפתע כל החושך שהקיף אותך כעת מקיף את עושה המעשה הרע. למה... כי סלח להם, אתה חופשי עכשיו.”

“... תמיד חשבתי על זמן חג המולד... כעל זמן טוב; זמן של חסד, סליחה, נדיבות ונעימות; הזמן היחיד שאני מכיר, בלוח השנה הארוך של השנה, שבו גברים ונשים נראים, בהסכמה אחת, כפותחים את לבותיהם הסגורים בחופשיות, וחושבים על אנשים שמתחתיהם כאילו באמת היו שותפים למסע אל הקבר, ולא גזע אחר של יצורים הקשור במסעות אחרים.”

“יש סיבה לכך שאנו מכנים זאת "קפיצות אמונה" - משום שההחלטה להסכים לכל מושג של אלוהות היא זינוק אדיר מן הרציונלי אל הבלתי נודע, ולא אכפת לי עד כמה ינסו חוקרי כל דת לשבת אתכם עם ערימות הספרים שלהם ולהוכיח לכם באמצעות כתבי הקודש שאמונתם אכן רציונלית; היא אינה כזאת. אילו האמונה הייתה רציונלית, היא לא הייתה - מעצם הגדרתה - אמונה. אמונה היא להאמין במה שאי אפשר לראות או להוכיח או לגעת בו. אמונה היא ללכת ישר קדימה, בפנים תחילה ובמלוא המהירות, אל תוך החשכה. אילו באמת היינו יודעים מראש את כל התשובות לגבי משמעות החיים וטבעו של האל וייעוד נשמותינו, אמונתנו לא הייתה קפיצת אמונה והיא לא הייתה מעשה אמיץ של האנושות; היא הייתה פשוט... פוליסת ביטוח נבונה.”

“תמיד חשבתי על זמן חג המולד כעל זמן טוב; זמן טוב לב, סלחני, נדיב ונעים; זמן שבו נדמה שגברים ונשים, בהסכמה אחת, פותחים בחופשיות את לבם הסגור, וחושבים על אנשים שמתחתיהם כאילו אכן היו שותפים לדרך אל הקבר, ולא גזע אחר של יצורים הקשור במסעות אחרים.”

“לעיתים רחוקות אנו לומדים הרבה ממישהו שאנו מסכימים איתו.”

“אנו מחזיקים באמתות אלה כברורות מאליהן: שכל האדם נברא שווה; שאלו ניתנו להם על ידי בוראם זכויות בלתי-ניתנות למכירה, ובהן חיים, חירות והמסע אחר שמחה.”

“הו, עם המוח הארצי והמוגבל שלי, אני יודע רק שיש סבל, שאף אחד לא אשם, שהכל קורה בצורה ישירה ופשוטה, שהכל זורם ומוצא את האיזון שלו - אבל זה הכל שטויות במיץ, אני יודע את זה, וכמובן שאני לא מוכן לחיות לפי זה! מה אכפת לי שאף אחד לא אשם? אני צריך גמול, אחרת אני אשמיד את עצמי. ולא גמול מתישהו באינסוף, אלא כאן ועכשיו, על פני האדמה, כדי שאראה אותו בעצמי. האמנתי, ואני רוצה לראות במו עיניי, ואם אהיה מת עד אז, שיקימו אותי לתחייה, כי זה יהיה לא הוגן אם הכל יקרה בלעדיי. ייתכן שסבלתי רק כדי שאני, עם המעשים הרעים והייסורים שלי, אהיה דשן להרמוניה עתידית של מישהו אחר? אני רוצה לראות במו עיניי את הזאב שוכב עם הכבש, ואת הנרצח קם ומחבק את רוצחו. אני רוצה להיות שם כשכולם פתאום יבינו למה הכל קרה.”