“על האדמה השחורה שבה פרחו הצמחים הקפואים, זחלו מאות חיפושיות שחורות ריחות. ורבים מהן קמו את זנבם אל האוויר. "הרי כל כך הרבה חיפושיות ריחות," אמרה האזל, תודה לחיפושיות על היותן שם. "הן מעניינות," אמר הדוק. "אבל למה זנבם בכיוון זה?" שאל הדוק. הוא עטף את גרבי הכותנה שלו, השמיט אותם לתוך הנעלי הגומי, והחזיר מהכיסו גרבי כותנה יבשים וזוג נעלי מוקסינים דקות. "לא יודע," אמר. "חקרתי אותן לאחרונה – הן חיות נפוצות מאוד, ומה שיותר נפוץ שיעשו הוא להרים את זנבם. ובכל הספרים לא מצאתי אף פעם הזכרה לכך שהן מרים את זנבם או למה." האזל הפך את אחת החיפושיות על גבה עם אצבעו של נעל הטניס הרטובה שלו, והחיפושית השחורה המבריקה נלחמה במכה קשה עם רגליים נדנדות”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←