“חצי מהזמן, רוח הקודש מנסה להזהיר אותנו מפני אנשים מסוימים שנכנסים לחיינו. בחצי השני של הזמן הוא מנסה לומר לנו שהתחושה הרעה שאנחנו מקבלים במצב מסוים אינה אשמתו של האדם האחר, אלא היא נובעת מהעכבות שלנו עצמנו. חיים מלאים בהטיה, שנאה, שיפוט, חוסר ביטחון, פחד, אשליה ותחושת צדקנות יכולים להעיב על נשמתו של כל אדם שאנו פוגשים. תפקידנו לעולם אינו להניח הנחות; במקום זאת עלינו להקשיב, לתקשר, לשאול שאלות ואז לשאול עוד, עד שנדע את עומק רוחו האמיתי של מישהו.”