רלף ולדו אמנרסון

“אומרים שהעולם מצוי במצב של פשיטת רגל, שהעולם חב לעולם יותר ממה שהעולם יכול לשלם.”

“מי שרוצה להיות אדם, חייב להיות לא-קונפורמיסט. מי שרוצה לקטוף דקלי נצח, אל לו להיעצר מפני השם של הטוב, אלא עליו לבחון אותו אם אכן טוב הוא. אין דבר קדוש לבסוף מלבד שלמותה של רוחך שלך. התמסר לעצמך, ותקבל את תמיכת העולם.”

“פזר שמחה!”

“החיים מורכבים ממה שהאדם חושב עליו כל היום.”

“כי מה יועילו המחרשה או המפרש, או האדמה או החיים, אם החירות תיכשל?”

“סיבה ותוצאה הן שני צדדים של עובדה אחת”

“כדי להיכנס אל הבדידות, אדם צריך לפרוש מחדרו כשם שהוא פורש מן החברה. איני בודד בשעה שאני קורא וכותב, אף שאיש אינו עמי. אבל אם אדם רוצה להיות לבדו, שיביט בכוכבים.”

“החברות, כמו נצחיותה של הנשמה, טובה מכדי להאמין בה.”

“שום דבר אינו יכול להביא לך שלום מלבד עצמך”

“אפשר בהחלט לראות בידיד את יצירת המופת של הטבע”

“רצוני, בתפקיד של כומר נוצרי, לעשות דבר שלא אוכל לעשותו בכל לבי. משאמרתי זאת, אמרתי הכול.”

“חיי הם לעצמם ולא למופע”

“הבה נהיה שקטים, כדי שנוכל לשמוע את לחישות האלים.”

“בכל מקום שבו הזמנתם של בני אדם או צרכיך שלך יובילו אותך, אמור את האמת לאמיתה, כפי שחייך ומצפונך מלמדים אותה, ועודד את הלבבות הממתינים והדועכים של בני האדם בתקווה חדשה ובגילוי חדש”

“אנו רואים את אלוהים פנים אל פנים בכל שעה, ויודעים את טעמה של הטבע.”

“אנשים גדולים או אנשים בעלי כישרונות גדולים תוכל למצוא בקלות, אך אנשים הרמוניים לעולם לא.”

“החברה לעולם אינה מתקדמת. היא נסוגה בצד אחד במהירות שבה היא מרוויחה בצד האחר. היא עוברת שינויים מתמידים; היא ברברית, היא מתורבתת, היא נוצרית, היא עשירה, היא מדעית; אך שינוי זה אינו שיפור. כי על כל דבר שניתן, משהו נלקח.”

“כל מה שראיתי מלמד אותי לבטוח בבורא על כל מה שלא ראיתי”

“יש כל דרגות המיומנות בשימוש שבני אדם עושים בעולם המורה הזה, שבו אנו שוהים, מתחנכים ומתלמדים. די לנו למטרתנו הנוכחית לציין שלוש דרגות של התקדמות. כיתה אחת חיה למען התועלת שבסמל, כפי שעושים רוב בני האדם, ורואה בבריאות ובעושר את הטוב העיקרי. כיתה אחרת חיה סמוך לסימן זה למען יופיו של הסמל; כגון המשורר והאמן ובית הספר החושני בפילוסופיה. כיתה שלישית חיה מעל יופיו של הסמל, אל יופיו של הדבר המסומל, ואלה הם אנשים חכמים. לכיתה הראשונה יש שכל ישר; לשנייה, טעם; ולשלישית, תפיסה רוחנית. אני רואה בחברה את הניאופיטים של כל הכיתות הללו, ובייחוד את כיתת הצעירים, אשר בידיעתם הטובה ביותר את הסימן יש להם חשש שמא עדיין ישנה מהות שלא הושגה, והם מגששים ונאנחים ושואפים זמן רב באי־שביעות רצון, בעוד מעריצי הסמל, עיוורי החול, מצייצים ומלעיגים ומרמסים אותם. ועוד אני רואה כי האדם המושלם — אחד למילניום, אם יש רבים כל כך — עובר את כל הסולם ורואה ונהנה מן הסמל במלוא ממשותו; ואז גם יש לו עין צלולה ליופיו; ולבסוף הוא נושא אותו בקלות כגלימה, שאותה הוא יכול להסיר בנקל, שכן הוא רואה את המציאות ואת הזוהר האלוהי של הטבע הפנימי פורצים מבעד לכל סדק וחרך.”

“הכוח המיוחס להקסים עד דיכוי השיגעון, או הפראיות שבחיות, הוא כוח שמאחורי העין.”