מוניה חאן

“פרידתה של שנה מקבלת בברכה זיכרונות חדשים רבים כל כך”

“יש רק אל אחד וכל האתאיסטים ילמדו זאת לאחר מותם”

“לפשטותה של העוני יש יופי זול השורש בה, שהעשירים לעולם אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות”

“אם אמות היום, האם תזכור אותי מחר? האהבה שאני משאירה מאחור, האם תטרח לשאול בהשאלה? מנשל נחש או מן השמיים הבלתי נודעים בין כל החיים והמתים אשכון ואגנח”

“לטבע אין יופי אסור לוח בטון מעשה ידי אדם: רדוף אשמה כנפיים או עלים, מה שלא נרצה את האיברים האלה רק העצים ישתפו עם הציפורים”

“לב מלא יכול תמיד לראות טוב יותר מעיניים חסרות מחשבה”

“מה אפשר לצפות מקונכייה ריקה, שבה פעם פעלו כדי לשכון לבבות רבים של פנינה? גלים אינם מצליחים לשבור את קשר האהבה של השכבה הקשה; חוף מיילל שולח זיכרונות אל השמיים שמעליו”

“כוח המילים: בהיותי תקועה בחדרי, הפכתי לנוסעת בעולם. אם אתם תוהים איך... פשוט נחשו איך הגעתי אליכם עכשיו”

“אנשים אומרים— ״נאס״א משקרת.״ אני אומרת— ״הירח יודע הכול. הביטו בירח ושכחו את העולם השטוח המסתובב.״”

“שום דבר אינו נצחי בעולם הזה. אפילו לא נשמתך הנצחית!”

“העיניים שלך צריכות להיפתח לרווחה יותר מהלב שלך, כשאהבה עיוורת יותר מהעיניים שלך.”

“חיי המוות היו צריכים להקשיב ללחישות הירחיות של הנשימה בלילות הקרים ביותר”

“אני רוצה להיות צריח תמים כדי לדהות את השחורות של כל הלבבות האנושיים הערמומיים”

“הירח הוא האור מפנס בשמיים”

“אנו חיים בעולם שבו בקתה עשויה חימר עמידה יותר מבנייני לבנים, משום שהעוני אינו מאפשר לבנותה מחדש.”

“זה לא באמת יוצא דופן כשאתה בולט החוצה. זעקה היא ההתפרצות היחידה, אם אינך יכול לצעוק”

“אנא הודע לי אם אינני כאן הודע לי אם לא אצליח למצוא אותך שם כי לפני עלות השחר אני משאירה מאחוריי את הלילה ולפני לבי אני נותנת לך להשאיר אותי מאחור”

“יש חלק תינוקי בנשמותינו שכמה לשירי הערש של האמת שבחיים בכל לילה לשינה שלווה”

“כעס עז יכול רק להפוך אותך לחלש יותר מכפי שאתה כבר עכשיו”

“בחוץ יורד גשם ואני מרגיש כמו משורר עצוב, ששונא את הדמיון שלי משתין על הגג.”