כריסטופר היצ'נס

“אדישה לאמת, מוכנה להשתמש בטקטיקות של מדינת משטרה ובעלילות גסות נגד עדים לא נוחים, חסרת תקווה בכל הנוגע לבריאות, וקלת דעת ומשוחררת מכל רסן בכל הנוגע לביטחון הלאומי: התיק נגד הילרי קלינטון לנשיאות הוא חד-משמעי. כמובן, לנוכח כל השיקולים הללו ייתכן שתעדיפו את התפיסה האופנתית החדשה והכבדה יותר מבחינה תקשורתית, שלפיה אם לא תגלו לה די הערכה, ואחרי ככלות הכול על כל מה שעשתה למעננו, היא עלולה לבכות.”

“קריאה זהירה ביומניו של ג'ורג' אורוול, מן השנים 1931 עד 1949, יכולה להעשיר במידה רבה את הבנתנו כיצד אורוול הפך את חומר הגלם של חיי היומיום לכמה מן הרומנים והפולמוסים הידועים ביותר שלו.”

“אני לא חושב שהמלחמה באפגניסטן נוהלה באכזריות מספקת.”

“כל הזמן הרגשתי שהחיים הם הימור, ושכנראה הפקתי יותר מהחיים הבוהמייניים שניהלתי כסופר מכפי שהייתי מפיק אילו לא הייתי עושה זאת.”

“זה דבר מוזר בחיים האמריקאיים שהשטות המוחלטת ביותר תזכה למחילה אם אומרה יוכל לטעון לחסות הדת. מדינה שאוסרת על כנסייה ממוסדת בחוק היא טרף לכל זרם דתי. הטוב ביותר שאפשר לומר הוא שזהו פלורליזם מסוג כלשהו.”

“מלחמות, מלחמות, מלחמות: בקריאה על האזור נתקלתי ברגע אחד שבו האנגליות המובהקת התנגשה למעשה במישור האפל הזה. בשנת 1906 וינסטון צ'רצ'יל, אז השר האחראי על המושבות הבריטיות, זכה לכבוד שבזמנו הוזמן בידי הקייזר וילהלם השני להשתתף בתמרונים השנתיים של הצבא הקיסרי הגרמני, שנערכו בברסלאו. הקייזר היה זוהר במדי הקירסירים הסילזיים הלבנים, וחיל הרגלים שלו, שנאסף בשורות מסודרות... מוזר לגלות שוינסטון צ'רצ'יל וסילביה פלאת' בחרו שניהם במילה roller, על שני נטיותיה, זו של כוח דורסני וזו של גל, לתיאור אותה סצנה.”

“אני עושה הכנות גם לחיות וגם למות בכל יום, אבל עם הדגשה על לא למות, ועל לפעול כאילו אני עומד להמשיך לחיות.”

“הוא אמר משהו שהפך את זה לבלתי אפשרי להמשיך לעבוד בשבילו. המילים המדויקות היו: אתה מפוטר.”

“לפחות שני הוגים שמרנים חשובים, איין ראנד ולאו שטראוס, היו כופרים או לא-מאמינים ובכל מקרה בזו לנצרות. יש לי חילוקי דעות משלי עם שני המלומדים הללו, אבל האם המפלגה הרפובליקנית באמת מוכנה להתכחש לאינטלקטואלים מודרניים כאלה שהיא יכולה לטעון להם, לטובת דתיות רדודה, דמגוגית ומעל לכול עדתית? אולי אפשר לנסח את אותה שאלה בשתי דרכים נוספות. בבחירות האחרונות, ה-GOP הצליחה להגדיל את שיעור קולותיה בקרב יהודי אמריקה בכחמישה אחוזים לפי ההערכה. האם היא מתכוונת לקבל בברכה את המצטרפים או האוהדים החדשים הללו בצעקות בנימת אותו פה גדול דמוקרטי גדול, ויליאם ג'נינגס ברייאן? בכך שתתעקש שהאבולוציה היא "רק תיאוריה"? בכך שתדרוש מילוליות מקראית ותכריז שהמשיח כבר נגלה? אם כן, היא תזכה בעונש על יוהרה שכבר בדרך אליה. (העונש, במילים אחרות, שג'רי פולוול ופאט רוברטסון האמינו כי הוטל על אמריקה ב-11 בספטמבר 2001. כיצד ייתכן שדמויות גרוטסקיות כאלה, הקוראות לנקמה אלוהית על העובדים במרכז הסחר העולמי, זוכות לשימוע מכבד, או בכלל לשימוע, בקרב רפובליקנים פטריוטים?)., טור פרשנות. 5 במאי 2005]”

“לא חשבתי שמרילין מונרו הייתה יפה. זה נהג להדאיג אותי. חשבתי שאולי אני לא בנוי כמו שאר הבחורים.”

“לפחות שני הוגים שמרנים חשובים, איין ראנד וליאו שטראוס, היו כופרים או לא-מאמינים ובכל מקרה בזו לנצרות. יש לי מחלוקות משלי עם שני המלומדים הללו, אבל האם המפלגה הרפובליקנית באמת מוכנה להתכחש לאינטלקטואלים מודרניים כאלה שהיא יכולה לטעון להם, לטובת דתיות רדודה, דמגוגית ומעל הכול כיתתית? אולי אפשר לנסח את אותה שאלה בשתי דרכים נוספות. בבחירות האחרונות, ה-GOP הצליחה להגדיל את שיעור קולותיה בקרב יהודים אמריקאים בכחמישה אחוזים לפי ההערכה. האם היא מתכוונת לקבל בברכה את המצטרפים החדשים הללו או את האוהדים שלהם על ידי צעקות בנימת הפה הגדול הדמוקרטי ההוא, ויליאם ג'נינגס בריאן? על ידי התעקשות שהאבולוציה היא רק תיאוריה? על ידי דרישה לליטרליזם מקראי ועל ידי הכרזה שהמשיח כבר נגלה? אם כן, היא תזכה לעונש על יוהרה שכבר מתקרב אליה. (העונש, במילים אחרות, שג'רי פולוול ופאט רוברטסון האמינו כי הונחת על אמריקה ב-11 בספטמבר 2001. כיצד ייתכן שדמויות גרוטסקיות כאלה, הקוראות לנקמת שמיים על עובדי מרכז הסחר העולמי, זוכות לאוזן קשבת, או בכלל לאוזן, בקרב רפובליקנים פטריוטים)”

“לגלוג הוא לעיתים קרובות סימן לאומללות פנימית”

“אלה מאיתנו שנרתעים באמת ובתמים ממלחמה ומאלימות הם גם אלה שסביר ביותר שיחליטו שבכל זאת יש דברים ששווה להילחם למענם.”

“הטיעון החילוני, או הטיעון הליברלי, הוא להסיר ככל האפשר טאבוים, כדי שדברים לא יהפכו לבלתי ניתנים לאמירה; להכניס מעט אוויר לדיון.”

“לעיתים קרובות מתארים אותי, למרבה הרוגז שלי, כ״קונטרריאן״, ואף כפו עליי את התואר הזה המו״ל של אחד מספריי המוקדמים. (לפחות באותו מקרה עמדתי בתואר, כשהלעגתי למילה הזאת בהקדמה שלי לפרק הראשון של הספר.) למעשה חבל שלתרבות שלנו אין מילה עממית טובה לאופוזיציונר, או אפילו למי שמנסה לחשוב בעצמו: את המילה ״דיסידנט״ אי אפשר להעניק לעצמך, משום שהיא באמת תואר כבוד שצריך לזכות בו או להרוויח אותו, ואילו מונחים כמו ״גאדפליי״ או ״מאווריק״ הם איכשהו זוטים ומתנשאים, וגם מלאי חשיבות עצמית יתר על המידה. וכבר איבדתי את מניין ספרי הזיכרונות של חברים ותיקים או לשעבר, שנושאים כותרות כמו ״נגד הזרם״, ״נגד הזרימה״, ״מיעוט של אחד״, ״לשבור שורות״ וכיוצא באלה — כולם מעניקים משנה תוקף להערתו הצורבת של הרולד רוזנברג על ״עדר המוחות העצמאיים״. אפילו כשהייתי צעיר מאוד לא אהבתי שיקראו לי ״מורד״: נדמה היה לי שיש בכך רמז מתנשא ש״ערעור על סמכות״ הוא חלק מ״שלב״ שדרכו אעבור באופן טבעי. להפך, הייתי נער ממושמע ומנומס יחסית, ובחרתי את הקרבות שלי במידה של שיקול דעת ולא פשוט חשבתי עם ההורמונים שלי.”

“כמובן, אני עושה הכול בשביל כסף.”

“אשתי היקרה, הייתי אומר, כנראה מעולם לא פתחה ספר דתי, ונראה שהיא נמנית עם אותם אנשים שעבורם עצם הרעיון כולו הוא זר ומגוחך לחלוטין.”

“ג'נטלמן לעולם אינו גס רוח אלא בכוונה תחילה - אני יכול בכנות להיות מגעיל גם כשאני פיכח, תאמינו לי”

“נותר לרגע עם שאלת החוקיות והאי-חוקיות: החלטה 1368 של מועצת הביטחון של האו״ם, שהתקבלה פה אחד, הכירה במפורש בזכותה של ארצות הברית להגנה עצמית, וקראה עוד לכל המדינות החברות ״להביא לדין את מבצעי מתקפות הטרור, מארגניהן ומממניהן.״ היא הוסיפה כי ״מי שאחראים לסיוע, לתמיכה או למתן מחסה למבצעים, למארגנים ולמממנים של מעשים אלה יישאו באחריות.״ בנאום בחודש שלאחר מכן, מזכ״ל האו״ם קופי אנאן הכיר בפומבי בזכות להגנה עצמית כבסיס לגיטימי לפעולה צבאית. יחידת ה-SEAL ששלח הנשיא אובמה לאבוטאבאד הייתה גדולה מספיק כדי לאפשר את האפשרות של לכידתו של בן-לאדן והחזקתו במעצר. הטענה התמימה שהוא היה ״לא חמוש״ כשנורה מתיישבת רק בקושי עם העובדה שהוא התגורר בעיירת חיל מצב צבאית, היה לו בחדר נשק אוטומטי טעון, ייתכן בהחלט שלבש אפוד נפץ, הצהיר שוב ושוב שלעולם לא ייתפס חי, היה מפקדה של אחת הארגונים האלימים ביותר בהיסטוריה, והכריז על עצמו כמי שנמצא במלחמה עם ארצות הברית. אולי יש בכך כדי לומר משהו, שאפילו מתנצל הקזואיסטי ביותר של אל-קאעידה מעולם לא ניסה אפילו להצדיק אף אחת מ״פעולותיו״ במונחים שיכלו להיכלל באיזשהו חוק מוכר, למעט אולי כמה פסוקים צמאי דם מן הקוראן.”

“לכל אחד באמת יש ספר בתוכו, אבל ברוב המקרים שם הוא צריך להישאר.”