אין רנד

“למה הם תמיד מלמדים אותנו שקל ורע לעשות את מה שאנחנו רוצים, ושאנחנו זקוקים למשמעת כדי לרסן את עצמנו? הדבר הכי קשה בעולם הוא לעשות את מה שאנחנו רוצים. וזה דורש את סוג האומץ הגדול ביותר. כלומר, את מה שאנחנו באמת רוצים.”

“דווקא העצמי הוא שאי אפשר ואסור להקריב. את העצמי שלא הוקרב עלינו לכבד באדם מעל לכול.”

“תגמולו הייחודי של האדם, עם זאת, הוא שבעוד שבעלי חיים שורדים על ידי התאמת עצמם לסביבתם, האדם שורד על ידי התאמת סביבתו לעצמו.”

“המוח הוא תכונה של היחיד. אין דבר כזה מוח קולקטיבי. אין דבר כזה מחשבה קולקטיבית. הסכמה שהושגה בידי קבוצת גברים היא רק פשרה או ממוצע הנגזר ממחשבותיהם של יחידים רבים. זוהי תוצאה משנית. המעשה הראשוני—תהליך התבונה—חייב להתבצע בידי כל אדם לבדו.”

“האדם הוא תכלית לעצמו”

“אני לא חושבת שהטרגדיה היא גורלנו הטבעי, ואני לא חיה בפחד כרוני מאסון. לא האושר, אלא הסבל, הוא בעיניי הבלתי־טבעי. לא ההצלחה, אלא האסון, הוא בעיניי היוצא מן הכלל החריג בחיי האדם.”

“אמנות היא שחזור סלקטיבי של המציאות בהתאם לשיפוטי הערך המטפיזיים של האמן.”

“אושר הוא סגור בתוך עצמו ומספיק לעצמו. לאנשים מאושרים אין זמן ואין תועלת בך. אנשים מאושרים הם אנשים חופשיים.”

“הדבר הקשה ביותר להסביר הוא מה שגלוי לעין כל, שכולם החליטו לא לראותו.”

“אנשים יוצרים לעצמם את השאלות שלהם משום שהם פוחדים להביט ישר. כל מה שעליך לעשות הוא להביט ישר ולראות את הדרך, וכשאתה רואה אותה, אל תשב ותביט בה — לך.”

“לא! אני לא רוצה לדבר על זה! אבל אני אדבר. אני רוצה שתשמע. אני רוצה שתדע מה צפוי לך. יהיו ימים שבהם תביט בידיך ותרצה לקחת משהו ולרסק בכל אחת מהן כל עצם, כי הן יתגרו בך במה שהן יכלו לעשות, אילו מצאת להן הזדמנות לעשות זאת, ואתה לא תוכל למצוא את ההזדמנות הזאת, ואתה לא תוכל לשאת את גופך החי מפני שהוא כשל באותן ידיים אי־שם. יהיו ימים שבהם נהג אוטובוס יקטע אותך בחדות כשאתה עולה לאוטובוס, והוא רק יבקש עשרה סנט, אבל זה לא יהיה מה שתשמע; אתה תשמע שאתה כלום, שהוא צוחק עליך, שזה כתוב לך על המצח, הדבר שהם שונאים אותך בגללו. יהיו ימים שבהם תעמוד בפינת אולם ותאזין ליצור על במה המדבר על בניינים, על העבודה שאתה אוהב, והדברים שהוא יאמר יגרמו לך לחכות שמישהו יקום ויפרוץ אותו פתוח בין שני אגודלים; ואז תשמע אנשים מוחאים לו כפיים, ותרצה לצרוח, כי לא תדע אם הם אמיתיים או שאתה אמיתי, אם אתה בחדר מלא גולגולות מרוטשות, או שמישהו זה עתה רוקן את ראשך שלך, ואתה לא תאמר דבר, כי הקולות שתוכל להשמיע — הם כבר לא שפה באותו חדר; אבל תרצה לדבר, ובכל זאת לא תדבר, כי יסלקו אותך הצידה, אותך שאין לך מה לספר להם על בניינים! זה מה שאתה רוצה?”

“להיות קיים זה להיות משהו, בניגוד לאין-קיום של כלום, זה להיות ישות בעלת טבע מסוים שמורכבת מתכונות מסוימות.”

“כסף הוא כוח חי שמת בלי שורשו. כסף לא ישרת את התודעה שאינה יכולה להשתוות לו. האם זו הסיבה שאתה קורא לו רע?”

“מכאן העקרות וחוסר ההשראה של רבות מן הדיונים התיאורטיים באתיקה, והטינה שרבים חשים כלפי דיונים כאלה: עקרונות מוסריים נותרים במוחותיהם כהפשטות מרחפות, המציעות להם מטרה שאינם יכולים לאחוז בה ודורשות מהם לעצב מחדש את נפשותיהם בצלמה, ובכך מותירות אותם עם עול של אשמה מוסרית שאינה ניתנת להגדרה”

“אם, בעיניו, אהבה הייתה חגיגה של העצמי ושל הקיום — הרי שבעיני שונאי העצמי ושונאי החיים, החתירה להרס הייתה הצורה היחידה והמקבילה של אהבה.”

“ממה לעזאזל אתה באמת עשוי, הווארד? אחרי הכול, זה רק בניין. זה לא השילוב של סקרמנט קדוש, עינויים הודיים ואקסטזה מינית שאתה נראה עושה ממנו. "האם לא?”

“הוא חופשי להתחמק מן המציאות, הוא חופשי לטשטש את תודעתו ולמעד בעיוורון בכל דרך שירצה, אך אינו חופשי להימנע מן התהום שהוא מסרב לראות.”

“דגני, הוא אמר, מביט בעיר שחלפה על פני חלון המונית שלהם, חשבי על האיש הראשון שחשב על הכנת קורת פלדה. הוא ידע מה הוא ראה, מה הוא חשב ומה הוא רצה. הוא לא אמר, נדמה לי, והוא לא קיבל הוראות מאלה שאומרים, לדעתי.”

“תגיד לי מה גבר מוצא מושך מבחינה מינית, ואני אגיד לך את כל תפיסת החיים שלו. הראה לי את האישה שהוא שוכב איתה, ואני אגיד לך את הערכתו את עצמו.”

“יש רמה של פחדנות נמוכה מזו של הקונפורמיסט: האנטי-קונפורמיסט האופנתי”