שקט

“אני אוהב את עצמתו של האוקיינוס. אני אוהב את שלוותו, את רוגעו, את ענוותו, ואת כוחו המטהר.”

“זה בטבעה של הפיזיקה לשמוע את הפיות הרועשים ביותר מעל פני המקיפים ביותר”

“עיניהם מלאות חמלה, כשכל אחד מהם חושף את כל השפעת החדשנות לאחר הפרדה קצרה. הם נהנים מנחיתות הדדית, משלווה חדשה.”

“כשאתה עושה את הדבר הנכון, מרגישים את השלווה וההרגשה הנלווים לו. עשה זאת פעם אחר פעם.”

“קח הפסקה כדי להאזין לשיר הרוח, לדבר עם העצים הלוחשים, לחוש את אהבת הפרחים, לרקוד עם העלים הרוקדים, וליהנות מן השלווה והשלווה של הטבע.”

“אין קשה לעשות אדם עצוב כאשר הוא חושב שהוא כדאי לעצמו ומזהה עצמו עם האל הגדול שהביאו לעולם.”

“החיים הם כמו אוקיינוס; ריקוד אלגנטי עד אין קץ בין שלווה לכאוס. ולמרות שמבט בטל במחזה הזה יכול להיות כה יפה, לא לכך החיים נועדו. אל תעמדו רק על החוף… קפצו פנימה!”

“התלהבות היא שלווה על-טבעית”

“לשתיקתו של הר יש את השלווה והנינוחות של השלום”

“שלום הוא שלווה”

“תמיד שאל את עצמך: "מה יקרה אם לא אומר דבר?”

“אין ספק שקשה להיות אישה ולגדול כילדה. כשאת אלגנטית, אנשים אומרים שחסר לך אופי; כשאת שלווה, אנשים אומרים שאת משעממת; כשאת בטוחה בעצמך, אנשים אומרים שאת יהירה; כשאת נשית, אנשים אומרים שאת יותר מדי נשית; וכשאת מטפסת על עצים, אנשים אומרים שאת יותר מדי טומבוי! כאישה, את באמת צריכה לפתח תחושת עצמי חזקה מאוד וככל שתוכלי לעשות זאת מוקדם יותר, כך ייטב! את חייבת להיות כל הדברים שאת, בלי לאפשר לבורות של אחרים לשנות אותך! הבנתי שהם לא יודעים מהי חן, הם לא מסוגלים לזהות שלווה, יש להם תסביכי נחיתות, הם אינם מסוגלים להיות נשיים, והם לא יודעים איך לטפס על עצים!”

“איך מביסים טרור? אל תתנו לטרור להפחיד אתכם.”

“עלי להודות בכך בענווה, מון שר קמפאטריוט, תמיד הייתי גדוש יהירות. אני, אני, אני הוא הפזמון של כל חיי, שאפשר היה לשמוע בכל מה שאמרתי. מעולם לא יכולתי לדבר בלי להתפאר, במיוחד כשעשיתי זאת באותה דיסקרטיות מסחררת שהייתה המומחיות שלי. נכון בהחלט שתמיד חייתי חופשי ועוצמתי. פשוט חשתי משוחרר ביחס לכל האחרים מן הסיבה המצוינת שלא הכרתּי בשום שווים לי. תמיד ראיתי את עצמי חכם יותר מכולם, כפי שאמרתי לך, אבל גם רגיש יותר ומיומן יותר, קליעה למטרה, נהג שאין שני לו, מאהב טוב יותר. אפילו בתחומים שבהם היה לי קל לוודא את נחיתותי — כמו טניס, למשל, שבו הייתי רק שותף סביר — היה לי קשה שלא לחשוב שעם מעט זמן ותרגול אעבור את השחקנים הטובים ביותר. הודיתי רק בעליונות בי, וזה הסביר את רצוני הטוב ואת שלוותי. כשעסקתי באחרים, עשיתי זאת מתוך התנשאות טהורה, בחירות גמורה, וכל הקרדיט הלך אליי: ההערכה העצמית שלי הייתה עולה מדרגה.”

“הליכה יומיומית בטבע מביאה שלווה לחייו של אדם”