“האם אינך רואה שכל המטרה של ניוספיק היא לצמצם את טווח המחשבה? בסופו של דבר נהפוך את פשע המחשבה לבלתי אפשרי ממש, משום שלא יהיו מילים שבהן אפשר יהיה לבטא אותו. כל מושג שיידרש אי פעם יובא לידי ביטוי במילה אחת בדיוק, כשהמשמעות שלה מוגדרת בקשיחות וכל משמעויותיה המשניות נמחקות ונשכחות. . . . התהליך הזה עוד יימשך זמן רב אחרי שאתה ואני נהיה מתים. מדי שנה פחות ופחות מילים, וטווח התודעה תמיד קטן מעט יותר. גם עכשיו, כמובן, אין שום סיבה או תירוץ לביצוע פשע מחשבה. זה רק עניין של משמעת עצמית, של שליטה במציאות. אבל בסופו של דבר אפילו לזה לא יהיה עוד צורך. . . . האם אי פעם עלה בדעתך, וינסטון, שעד שנת 2050, לכל המאוחר, לא יהיה בחיים ולו אדם אחד שיוכל להבין שיחה כזאת כמו זו שאנו מנהלים עכשיו?”
ג'ורג' אורוול