שפה

“בבקשה אל תבשלו אותי, אדונים אדיבים! אני בעצמי טבח טוב, וטוב יותר ממה שאני מבשל, אם אתם מבינים למה אני מתכוון.”

“אדמה עתיקה עתה, אך כל הדעת מוחזקת בה. היא שומרת על תיעוד של כל מה שקרה מאז תחילת הזמן. על הזמן לפני הזמן היא מדברת מעט, בשפה שאף אחד לא הבין עדיין. לאורך הזמן, הסימנים הסודיים שלה נפתחו בהדרגה. האדמה והבלילה שלה הם הודעה מהעבר. על הזמן שיקרא, היא מדברת הרבה, אך מי שומע?”

“השפה היא מלאכותית, אבל רגשותינו הם טבעיים, פנימיים ואוניברסליים. יש שפות רבות, אבל הרגשות הם אותו דבר אצל כולם. אנחנו יכולים רק לתאר זאת בדרכים שונות. משורר מנסה לשיר את שירם של רגשות אלה במנגינות שונות, עם מוזיקה שונה המתמזגת עם הרגשות הפנימיים של הקורא.”

“פסיכובלבול מנסה להגדיר מחדש את כל השפה האנגלית רק כדי להפוך אמירה נכונה לשגויה. פסיכולוגיה היא חקר הסיבה שמישהו ינסה לעשות זאת.”

“שקלתי את העובדה שאדריאן התעצבן פעם אחת מהקריאה של מנו ארוכה במיוחד, ואת זה קשה לי להאמין שהוא יקרא את הספר על יוגו בשום שפה.”

“הוא נאלץ לטבוע מילים בעצמו, ובהחזיקו את כאבו ביד אחת, וגוש של צליל טהור ביד האחרת (כפי שאולי עשו אנשי בבל בראשית), כך למחוץ אותם יחד עד שבסוף נושר מתוכם מילה חדשה לגמרי”

“יש אנשים שחושבים שאופנה היא דבר קל דעת, אבל זה לא כך... פשוט יש רעיונות מסוימים שבאים והולכים במהירות, וזה טיבו של השפה של האופנה.”

“אדון רוב-כל-אחד ואחרים למיניהם?" אמר אחד הדמויות בקול נורא. "אין כאן אף אחד בשם הזה!" צעק רוב-כל-אחד. "אנחנו לא יודעים כלום!" "יש לנו כאן רשימה של אישומים פליליים ואזרחיים בסך כולל של תשע-עשרה אלף, שבע-מאות ושלושה ושישים עבירות נפרדות-" "לא היינו שם!" צעק רוב-כל-אחד בייאוש. "זה לא נכון, חבר'ה?" "-כולל יותר משני אלפים מקרים של הפרת סדר, גרימת מטרד לציבור, הימצאות בשכרות, הימצאות בשכרות כבדה מאוד, שימוש בשפה פוגענית (בהתחשב בתשעים ושבעה מקרים של שימוש בשפה שסביר שהייתה פוגענית אילו מישהו אחר היה מסוגל להבין אותה), ביצוע הפרת שלום הציבור, השתהות זדונית-" "זו טעות בזיהוי!" צעק רוב-כל-אחד. "זה לא באשמתנו! אנחנו רק עמדנו שם ומישהו אחר עשה את זה וברח!" "-גניבה גדולה, גניבה קטנה, פריצה, התפרצות לבית, שוטטות בכוונה לבצע פשע-" "לא הבינו אותנו נכון כשהיינו ילדים קטנים!" צעק רוב-כל-אחד. "אתם רק נטפלים אלינו כי אנחנו כחולים! תמיד מאשימים אותנו בכל דבר! השוטרים שונאים אותנו! אפילו לא היינו במדינה!”

“כל כך הרבה משפת האהבה היה כזה: טרפת מישהו בעינייך, שתית בצמא את מראהו, בלעת אותו בשלמותו. אהבה הייתה חומר, שהתפרק ופעם דרך מחזור הדם שלך.”

“אכילת המילים והשמיעה שלהן גועשות בבטן היא הדרך שבה לומדת הסופרת את החומצה והבסיס של השפה. זה תהליך בו בו זמנית גופני ומנטלי. על הסופרת לשמוע את השפה עד שתתפתח לה תוניה מושלמת, אך גם להרגיש אותה, לדעת את הזיעה וההשתקעות שלה. הסופרת מגלה שהמילים הן גופניות, ובשעה שהיא יכולה לאכול אותן, ללבוש אותן ולעבור בהן כמו מנהרות, היא מגלה שהפרדה הנטענת בין מילה ומשמעות, בין הסופרת למילה, היא תאורטית בלבד.”

“לכל שפה יש מילה משלה לשמש, אבל השמש תמיד אותה שמש.”

“באיזו שפה שתרצה להשתמש, לעולם לא תוכל לומר דבר מלבד מה שאתה.”

“כוחו של אדם לחבר את מחשבתו עם הסמל הראוי לה, וכך לבטאה, תלוי בפשטות אופיו, כלומר באהבתו את האמת, וברצונו להעבירה בלי אובדן”

“השתיקה עשויה להיות זעקה למען האמת. היא עשויה להיות הדיבור שביום מן הימים, במצבו האמיתי ביותר, הטהור ביותר, הבלתי מזוהם והבלתי מעורבב, הכול יתגלה בו.”

“עיתים קרובות דיבר אל אלה ששרתו אותו וברך אותם בשפתם, והם התבוננו בו בחיוך ואמרו בצחוק: "אֵלָּה יָשָׁר בַּהֲבָבִים!”

“איננו יכולים לראות את הדברים הטובים ביותר בחיים, אנו יכולים רק לחוש אותם. משורר מנסה לתאר את התחושות הבלתי ניתנות לתיאור הללו בשפה של רגשות ותפיסות פנימיות.”

“אין להם שקר ללא לשון, ולכן אין להם עתיד.”

“זהו רק רומן... או, בקיצור, רק איזו יצירה שבה מתגלים הכוחות הגדולים ביותר של הנפש, שבה מועבר לעולם הידע המעמיק ביותר של טבע האדם, התיאור המוצלח ביותר של גווניו, וההתפרצויות החיות ביותר של שנינות והומור, בלשון הנבחרת ביותר”

“אכן, המילים נופלות, ואכן, הדברים החשובים לעיתים קרובות נשארים בלתי נאמרים. הדברים החשובים נלמדים בפנים, בהגסטים, ולא בשפתנו הנעולה. האמת האמיתית היא גדולה מדי או קטנה מדי, או בכל מקרה, תמיד בגודל הלא נכון כדי להתאים לתבנית הנקראת שפה.”

“אילו לא היינו מתרשמים מתארי תפקיד, חליפות וז'רגון, היינו דורשים מיועצים פיננסיים להראות לנו את דפי חשבון הבנק האישיים שלהם לפני שיגידו לנו מה אנחנו יכולים או צריכים לעשות בכסף שלנו.”