ענווה

“זכרו כי ענווה אינה ביישנות.”

“כל דור חדש מאמין שתקופתו שלו עדיפה לחלוטין מבחינה אינטלקטואלית — גדולה מכל התרבויות שקדמו לה, אך שווה בין תרבויותיו המודרניות.”

“עליך ללחוש בלחש מאיים אל אנשים שמתכוונים לערער את הייחודיות שלך בגאוותם הכוזבת ובטיפשותם האינטלקטואלית. עליך להבריח אותם, פן יפגעו בך. התנהג כאילו יש בך הרבה ארס, אך לעולם אל תחדיר אותו לאיש.”

“כשכולם מאמינים שהם מאמני החיים, מי הם השחקנים?”

“ובכל זאת הלב האנושי מתייאש לנוכח שיפוטי־עצמי בלתי סבירים מן הסוג הקיצוני ביותר, משום שגם כשאנו יוצאים להתמודד עם ענקים, אנו מרבים מדי לבלבל כישלון עם אשמה, דבר שאני מכיר היטב מדי. הדרך היחידה חזרה מייאוש קודר כזה היא לעצב את ההשפלה לכדי ענווה, לשאוף תמיד לגבור על האפלה, בלי לשכוח לעולם שהכבוד והיופי מצויים יותר במאמץ מאשר בניצחון. כאשר לבסוף בא הניצחון, מאמצינו לבדם לא היו יכולים להכריע את היום בלי אותה חסד העולה על כל הבנה, ושאם נאפשר לה, היא תטעין את חיינו במשמעות.”

“קצת ידע הוא דבר מסוכן, אבל עלינו לקחת את הסיכון הזה כי מעט הוא כל מה שראשינו הגדולים ביותר יכולים להכיל.”

“אם הדוקטרינה שלך השתנתה לטובה אך האופי שלך השתנה לרעה, אתה השתנית לרעה.”

“הסוקרטס של הכותב מזהיר מפני התעלמות מכוחה של האדם. אם נעשה טוב לאלו שאנו רואים אותם כטובים, ורעים לאלו שאנו רואים אותם כרעים, ומתברר שאנו טועים, אז אנחנו פוגעים בעולם בצורה פחות צודקת.”

“יש לנו אשליה מוזרה שהזמן לבדו מבטל את החטא. שמעתי אחרים, ושמעתי את עצמי, מספרים על אכזריות ושקרים שנעשו בילדות כאילו לא היו מעניינו של הדובר הנוכחי, ואף בצחוק. אבל הזמן לבדו אינו עושה דבר לא לעובדה של החטא ולא לאשמתו. האשמה אינה נשטפת על ידי הזמן אלא על ידי תשובה ודמו של המשיח: אם חזרנו בתשובה על חטאי הילדות הללו, עלינו לזכור את מחיר סליחתנו ולהיות ענווים.”

“חוסר אנוכיות. ענווה. אמת. אלה הם שלושת הסימנים של אדם מכובד.”

“ענווה ושברון לב לפני אלוהים הם המפתח להפיכת גופך למשכן של אלוהים”

“מהי ענווה מוחלטת (פרם וינאיה)? היא אצל מי שלא זלזל באיש ולו במעט! ענווה מוחלטת מצויה במקום שאין בו מחלוקת, אין בו חילוקי דעות או כל חוק. חוק הוא שעבוד.”

“מה היה לה לאחל לעצמה? לא דבר מלבד להיות ראויה יותר לו, אשר כוונותיו ושיקול דעתו היו תמיד נעלים כל כך משלה.”

“כל ידע מגיע לקצו בשאלה "...למה?”

“האושר תמיד נמצא בצד השני של היותך פתוח ללמידה”

“אנשים עם מוגבלויות הם לפעמים צנועים ונגישים מאוד; אם אתה רוצה מוניטין של אדם מנוסה, אז התנהג כמו אחד הנכים.”

“אני כותב שירה, דואג, מחייך, צוחק, ישן, ממשיך לזמן מה, בדיוק כמו רובנו, בדיוק כמו כולנו; לפעמים אני רוצה לחבק את כל האנושות עלי אדמות ולומר, לעזאזל כל זה שהם הביאו עלינו, אנחנו אמיצים וטובים אף על פי שאנחנו אנוכיים והורגים זה את זה והורגים את עצמנו, אנחנו האנשים שנולדו להרוג ולמות ולבכות בחדרים אפלים ולאהוב בחדרים אפלים, ולחכות, ולחכות ולחכות ולחכות. אנחנו האנשים. אנחנו לא יותר מכלום.”

“באתלטיות, אלוהים אינו נוהג במידת חסד. נדמה כי הוא עוסק דווקא בללמד מנצחים איך להפסיד ומפסידים איך לנצח.”

“ההכרה בהרגלים ובתוכניות האכזריים והרעילים עד מאוד של הרוע תמיד מטביעה תשוקה עזה יותר וגעגוע לאל קרוב יותר. בני אדם, מתוך גאווה, עשויים לטעון לסמכויותיהם שלהם על מה שמגדיר טוב ורע; הם עשויים להכריז על עצמם כבעלי ידע חד במוסר סובייקטיבי דרך דת או מדע. אבל זה רק אם הם מכירים בפעולת הרוע כענן גשם קטן, מגוחך וקטנוני בשמים, שרק רוצה להרטיב את מצב רוחו של האדם. להפך, אדם יכול להיות מואר ללא ספק בכוחם, בשלומם ובידיעתם של האלים, של אלוהיו, אך כאשר או אם השדים מתעייפים מניסיונותיהם הכושלים לענות אותו, הם מתחילים לענות את יקיריו, או, אם לא את יקיריו, כל מי שעשוי לנסות לאחוז בפילוסופיות שלו. לא משנה עד כמה אלוהי הוא עשוי להיות, אלוהים הוא, בסופו של דבר, תקוותו היחידה וחסדו היחיד מול הלחצים הנבנים סביבו - נותר הדבר בידי סמכות עליונה יותר ובידי שלום מוצק יותר ואהבה רחבה יותר להאפיל לא רק על רעותיו של האדם עצמו אלא על כל הרעות, כדי שהטוב יוכל בסופו של דבר להיות בעל משמעות. אילו כל בני האדם היו אלים, כל ישות הייתה שוכנת בתא כלא נפרד, חסרת תקווה, לפני שהייתה מתמוטטת לבסוף אל תוך האין.”

“לא הכישרונות שלך הם שעושים אותך גדול, אלא ההחלטות שלך.”