“הפונדמנטליסט מבקש למוטט הרבה יותר מבניינים. אנשים כאלה מתנגדים, אם למנות רק רשימה קצרה, לחופש הביטוי, למערכת פוליטית רב-מפלגתית, לזכות בחירה כללית של מבוגרים, לשלטון אחראי, ליהודים, להומוסקסואלים, לזכויות נשים, לפלורליזם, לחילוניות, לחצאיות קצרות, לריקוד, להיותו של אדם מגולח, לתורת האבולוציה, למין. יש עריצים, לא מוסלמים. מזכ"ל האו"ם קופי אנאן אמר שעלינו להגדיר את עצמנו עכשיו לא רק לפי מה שאנו בעדו אלא לפי מה שאנו נגדו. אני הייתי הופך את הטענה הזאת, משום שבמקרה הנוכחי מה שאנו נגדו הוא דבר מובן מאליו. מתנקשים מתאבדים מטיסים מטוסי נוסעים רחבי-גוף אל תוך מרכז הסחר העולמי והפנטגון והורגים אלפי אנשים: אה, אני נגד זה. אבל בעד מה אנחנו? על מה נסתכן כדי להגן? האם כולנו יכולים להסכים שכל הפריטים ברשימה שלעיל — כן, אפילו החצאיות הקצרות והריקוד — ראויים למות למענם? הפונדמנטליסט מאמין שאנו מאמינים בכלום. בתפיסת עולמו יש לו ודאויות מוחלטות, ואילו אנחנו שקועים בהנאות סיבריטיות. כדי להוכיח לו שהוא טועה, עלינו קודם כול לדעת שהוא טועה. עלינו להסכים על מה שחשוב: נשיקות במקומות ציבוריים, כריכי בייקון, אי-הסכמה, אופנה עילית, ספרות, נדיבות, מים, חלוקה צודקת יותר של משאבי העולם, סרטים, מוזיקה, חופש המחשבה, יופי, אהבה. אלה יהיו הנשק שלנו. לא באמצעות מלחמה אלא באמצעות הדרך חסרת-הפחד שבה נבחר לחיות נביס אותם. איך מביסים טרור? לא נותנים לטרור להפחיד אותך. לא נותנים לפחד לשלוט בחייך. גם אם אתה מפחד.”
סלמאן רושדי