חירות

“החירות היא הרצון להיות אחראים לעצמנו.”

“הפונדמנטליסט מבקש למוטט הרבה יותר מבניינים. אנשים כאלה מתנגדים, אם למנות רק רשימה קצרה, לחופש הביטוי, למערכת פוליטית רב-מפלגתית, לזכות בחירה כללית של מבוגרים, לשלטון אחראי, ליהודים, להומוסקסואלים, לזכויות נשים, לפלורליזם, לחילוניות, לחצאיות קצרות, לריקוד, להיותו של אדם מגולח, לתורת האבולוציה, למין. יש עריצים, לא מוסלמים. מזכ"ל האו"ם קופי אנאן אמר שעלינו להגדיר את עצמנו עכשיו לא רק לפי מה שאנו בעדו אלא לפי מה שאנו נגדו. אני הייתי הופך את הטענה הזאת, משום שבמקרה הנוכחי מה שאנו נגדו הוא דבר מובן מאליו. מתנקשים מתאבדים מטיסים מטוסי נוסעים רחבי-גוף אל תוך מרכז הסחר העולמי והפנטגון והורגים אלפי אנשים: אה, אני נגד זה. אבל בעד מה אנחנו? על מה נסתכן כדי להגן? האם כולנו יכולים להסכים שכל הפריטים ברשימה שלעיל — כן, אפילו החצאיות הקצרות והריקוד — ראויים למות למענם? הפונדמנטליסט מאמין שאנו מאמינים בכלום. בתפיסת עולמו יש לו ודאויות מוחלטות, ואילו אנחנו שקועים בהנאות סיבריטיות. כדי להוכיח לו שהוא טועה, עלינו קודם כול לדעת שהוא טועה. עלינו להסכים על מה שחשוב: נשיקות במקומות ציבוריים, כריכי בייקון, אי-הסכמה, אופנה עילית, ספרות, נדיבות, מים, חלוקה צודקת יותר של משאבי העולם, סרטים, מוזיקה, חופש המחשבה, יופי, אהבה. אלה יהיו הנשק שלנו. לא באמצעות מלחמה אלא באמצעות הדרך חסרת-הפחד שבה נבחר לחיות נביס אותם. איך מביסים טרור? לא נותנים לטרור להפחיד אותך. לא נותנים לפחד לשלוט בחייך. גם אם אתה מפחד.”

“המקור לדימוי עצמי נמוך הוא היעדר השליטה שאתה חש שיש לך בחייך. אם תבלה את חייך בתחרות עם אחרים, בניסיון לתקן את העוולות שנעשו לך, או תבזבז את זמנך בניסיון להיראות צודק, לעולם לא תשיג סיפוק ואיזון רגשי. אנשים שתפגוש בחיים אינם ניתנים לשליטתך. יש לך שליטה רק על עצמך. בנה את חייך סביב מערכת יחסים עם כוח עליון והשגת מה שאתה נלהב ממנו. כאשר תשחרר את מה שאינך יכול לשלוט בו, שלום אמיתי יוכל להיכנס לחייך. זהו הנתיב להשגת איזון רגשי.”

“אלוהים ידע שהאדם יתפתח. אנשים חושבים שכמה מן החוקים של התנ״ך נראים כיום אבסורדיים, משום שאנו חיים בתרבות שונה מאוד, בתקופת זמן אחרת. להם היו הבעיות שלהם ולנו יש את שלנו. אלוהים הוא קבוע, אך האדם אינו קבוע, והוא ידע מראש את העולם המשתנה ללא הרף שעמו עמו יצטרך להתמודד; לכן, ואם אכן יש אל כל-יודע, דמות דמוית-ישו תהיה הקשר הרציונלי והאפשרי היחיד שלנו אל אלוהים קבוע וקדוש לאורך התפתחות התרבות והחוק החברתי. התשובה היחידה שיש בה היגיון כשמדובר ברלוונטיות של דתות ותקופות זמן היא ישו, והסבירות שבני אדם יכלו להמציא זאת נמוכה מאוד.”

“אני רק רוצה לחיות באופן שיברר אנשים או יטלטל אנשים. בין אם פתחתי פצע או פתחתי לב, נגעתי בחיים ועזרתי להביא שינוי.”

“נדרשת המון אומץ כדי להישאר נאמן לעצמך כשהעולם שכח את דרכו.”

“היא הייתה לגמרי לבדה בעולם. לא היה לה איש כלל. איש בעולם שלא אכפת לו אם תחיה או תמות. לפעמים אימת המחשבה הזאת איימה להציף אותה ולהטביע אותה אל תוך חושך חסר תחתית שממנו לא יהיה ממנה חזרה. אם לאיש בעולם כולו לא אכפת ממך, האם בכלל באמת התקיימת?”

“הרבה אנשים מתפללים לכוח, לבית, לפריצת דרך כלכלית, לעושר וכו'. אבל רק מעטים מבקשים מאלוהים חכמה. יש כל כך הרבה גברים ונשים גדולים של אלוהים, מלאי עוצמה, שחסרה להם חכמה.”

“אתה לא הולך כדי להוכיח את ערכך. אתה הולך כי הרשת למישהו אחר להכתיב את ערכך ומצאת את עצמך מאמין בזה.”

“יש לנו יותר להרוויח באמצעות אהבה מאשר באמצעות שנאה”

“נפלא לחיות על רפסודה. היה לנו שם למעלה השמים, מנוקדים כולם בכוכבים, והיינו שוכבים על גבנו ומביטים בהם למעלה, ומתווכחים אם הם נבראו או פשוט קרו מעצמם.”

“אל תעשה את הטעות של לחשוב שעליך להסכים עם אנשים ועם אמונותיהם כדי להגן עליהם מפני עוול”

“בעוברו בין המורדים שזזו הצידה ביראת כבוד דתית, [פאפא מאבף] המשיך ישר לעבר אנז'ולראס שנסוג קפוא, חטף ממנו את הדגל, ובלי שאיש העז לעכבו או לסייע לו, אותו זקן בן שמונים, ראשו רועד אך רגלו איתנה, עלה לאט במדרגות האבן שנבנו בתוך הבריקדה. המחזה היה כה חמור עד שסביבו אמרו כולם: הסירו את הכובע! בכל מדרגה שעליה טיפס נעשה נורא יותר ויותר: שערו הלבן, פניו המיובשות, המצח הרחב, השקט והמקומט, העיניים השקועות, הפה הנדהם והפתוח למחצה, הזרוע הזקנה שנשאה את הדגל האדום, יצאו מן הצל והלכו והתעצמו באור הלפיד המדמם, ונראה היה כאילו רוח הרפאים של 1793 עולה מן האדמה כשהיא נושאת את דגל האימה. כאשר הגיע למדרגה האחרונה, כאשר אותו רפאים רועד ונורא, זקוף על ערמת ההריסות ההיא מול אלף ומאתיים רובים בלתי נראים, הזדקף מול המוות כאילו היה חזק ממנו, כל הבריקדה קיבלה בחשכה מראה קולוסלי ועל-טבעי. היה זה אחד מאותם רגעי דממה המלווים נסים. בתוך אותה דממה הניף הזקן את הדגל האדום וקרא: יחי המהפכה! יחי הרפובליקה! אחווה! שוויון! ומוות!”

“זו חובתו של כל אדם לשחרר את עצמו. לעולם אל תסכים לחיות חיי נחותים בעולם של אלוהים.”

“להיות חופשי זה להיות בעל אמונה”

“אפשר להפוך גיהינום לגן עדן, או גן עדן לגיהינום. הבחירה היא שלך.”

“רבים, אם לא רוב, מן העבדים היו קופצים ברצון על ההזדמנות להיות אדון, ורבים, אם לא רוב, מן העבדים היו קופצים ברצון על ההזדמנות להיות אדון, אילו הזדמנות כזו הייתה מתהווה או הייתה מתהווה בעבר.”

“בני אדם לעולם אינם מוכנים באמת למות אלא למען החירות: לכן הם אינם מאמינים במותם המוחלט.”

“אם יש גיהינום, היא אמרה, שיהיה מבחירתי, לא מבחינתם. הוא ידע קצת על גיהינום בעצמו… והיה לו תחושה שהלקחים, במקום להיות נגמרים, רק מתחילים.”

“אנו זקוקים לחוכמה כדי לחפש את הממלכה, ואנו זקוקים לממלכה כדי שתהיה החירות להחזיק בכל שאר הדברים!”