“ארוחת הערב הייתה נפלאה. היה שם נתח בקר, עם תפוחי אדמה צלויים, זהובים ופריכים מבחוץ ורכים ולבנים מבפנים, ירקות עלים בחמאה שלא זיהיתי, אף על פי שעכשיו אני חושב שאולי היו אלה סרפדים, גזרים קלויים שהושחרו כולם ומתוקים (לא חשבתי שאני אוהב גזר מבושל, ולכן כמעט לא אכלתי אחד, אבל הייתי אמיץ, וניסיתי אותו, ואהבתי אותו, והתאכזבתי מגזרים מבושלים במשך שארית ילדותי.) לקינוח הייתה הפאי, ממולאת בתפוחים ובצימוקים תפוחים ובאגוזים כתושים, והכול מכוסה מעל ברפרפת צהובה סמיכה, קרמית ועשירה יותר מכל דבר שטעמתי אי פעם בבית הספר או בבית. הגור ישן על כרית ליד האש, עד סוף הארוחה, ואז הצטרף לחתול הבית בצבע ערפל, שהיה גדול ממנו פי ארבעה, לארוחה של שאריות בשר.”
ניל גיימן