אש

“אבל לא זאת הייתה השיעור שהקימו הראשונים למדו מהצליבה. היום, אכזריות כזו עשויה הייתה להעלות על הדעת את העם להתנגד לשלטון אלים, או לדרוש שלא יוטל עונש כזה עוד פעם על יצור חי. אך לא זאת למדו הקימו הראשונים. לא, הצליבה של ישו היא הבשורה הטובה, חלק הכרחי בסיפור הנפלא ביותר בתולדות האנושות. בכך שהאפשר לצלוב את ישו, עשה האל לטובת העולם חסד בלתי נמדד. אף על פי שהוא עוצמתי, רחום וחכם עד אין קץ, לא מצא דרך אחרת לחסל את עונש האנושות על חטאיה (בעיקר על חטא היותם צאצאי זוג שהפר את צויו) מלבד לאפשר לאיש חף מפשע (בן שלו אף על פי כן) להיתלה על הצלב, להיסקע באיברים ולמות בהדרגה באימה. בכך שהכירו שהרצח הסדיסטי הזה הוא מתנה של חסד אלוהי, יכלו בני האדם לזכות בחיים נצחיים. ואם לא הבנו את”

“יש שחיים למען שמחתם והנאתם שלהם. יש שחיים כדי להקל את משאותיהם של אחרים. ואז ישנם אלה שנדמה כי הם קיימים למען הכאב בלבד, כדי שבסופו של דבר האש הזועמת שתישלח לכלות את מדכאיהם תהיה מוצדקת. לזכרה האוהב של מיס אנאבל פנצ'ר”

“אתה נוהג בעוול כלפי הנשים באנגליה. ועד שלא תראה במה שנחשב לבושה אצל אישה חרפה אצל גבר, תמיד תנהג בעוול, וימין, אותו עמוד אש, ושמאל, אותו עמוד ענן, יועמו בעיניך, או שלא ייראו כלל, או שאם ייראו, לא ייחשבו כלל.”

“כתבתי לך שישים ושבעה שירי אהבה. הנה עוד אחד בשבילך. אבל בעצם, בשבילי. השירים האלה הם הנרות שאני מדליקה באש שהציתת בי. אני מניחה את הנר הזה כאן ועוד אחד שם, כך שגם אם הכוכבים רבו עם הירח והם נעלבים בפינה, עדיין תוכל למצוא את דרכך אליי. עכשיו שישים ושמונה שירים. מה צופן לנו העתיד? שמחה? אכזבה? ליטופים עדינים? והזנחה דקה? אני מקווה שהטוב רב מן הרע. הרבה יותר. כי מה הטעם באהבה אם בהדלקת הנרות האלה הלהבה שלנו עצמה מאבדת את זוהרה? אני יודעת שהטוב רב מן הרע. הרבה יותר. איני יכולה לחכות לכתוב לך שישים ותשעה.”

“כן כן כשאלוהים ברא אהבה הוא לא עזר הרבה כשאלוהים ברא כלבים הוא לא עזר לכלבים כשאלוהים ברא צמחים זה היה ממוצע כשאלוהים ברא שנאה הייתה לנו תועלת סטנדרטית כשאלוהים ברא אותי הוא ברא אותי כשאלוהים ברא את הקוף הוא ישן כשאלוהים ברא את הג'ירפה הוא היה שיכור כשאלוהים ברא סמים הוא היה מסטול וכשאלוהים ברא התאבדות הוא היה בדאון כשאלוהים ברא אותך שוכב במיטה הוא ידע מה הוא עושה הוא היה שיכור והוא היה מסטול והוא ברא את ההרים ואת הים ואת האש באותו זמן הוא עשה כמה טעויות אבל כשאלוהים ברא אותך שוכב במיטה הוא נשפך על פני כל היקום המבורך שלו”

“רעיון הוא כמו ניצוץ ליצירתיות, שהופך לשרפה פראית של מחשבות, ושורף כל בורות. כשהאש בוערת, הכוח היצירתי ער, ויוצא להצטרף לרעיונות שבראשך כדי לחשוף את האוצרות החבויים שהעולם מעולם לא הכיר”

“כשאתה טוב בביזוי דברים קטנים, סביר שתזרוק את גפרורון העץ הזעיר שיש לו פוטנציאל להצית את כל היער! דברים קטנים אכן נושאים פוטנציאלים כבדים!”

“אני מכיר לחש שיכול לרפא כאב ומחלה, ולהסיר את היגון מלב האבל. אני מכיר לחש שירפא במגע. אני מכיר לחש שיסיט מעליו את כלי הנשק של אויב. אני מכיר לחש אחר לשחרר את עצמי מכל כבלים ומנעולים. לחש חמישי: אני יכול לתפוס חץ באוויר ולא ייגרם לי ממנו כל נזק. שישי: לחשים שנשלחים לפגוע בי יפגעו רק בשולח. לחש שביעי אני מכיר: אני יכול לכבות אש פשוט בהביטי בה. שמיני: אם יש אדם ששונא אותי, אני יכול לזכות בידידותו. תשיעי: אני יכול להרדים את הרוח בשיר ולהרגיע סערה די זמן כדי להביא ספינה אל החוף. ללחש עשירי למדתי להדיח מכשפות, לסחרר אותן בשמים כך שלעולם לא ימצאו עוד את דרכן חזרה אל דלתותיהן שלהן. אחד עשר: אם אשיר אותו כשקרב משתולל, הוא יכול להעביר לוחמים דרך המהומה ללא פגע וללא חבלה, ולהשיבם בבטחה אל אחיהם ואל בתיהם. לחש שנים עשר אני מכיר: אם אראה אדם תלוי, אני יכול להורידו מן הגרדום כדי ללחוש לנו את כל אשר הוא זוכר. שלושה עשר: אם אזליף מים על ראשו של ילד, אותו ילד לא יפול בקרב. ארבעה עשר: אני מכיר את שמות כל האלים. כל אחד ואחד מהם, לעזאזל. חמישה עשר: חלמתי חלום על עוצמה, על תהילה ועל חוכמה, ואני יכול לגרום לאנשים להאמין בחלומותיי. לחש שישה עשר אני מכיר: אם אצטרך אהבה אני יכול להסיט את מחשבתה ולבה של כל אישה. שבעה עשר, שאף אישה שאני רוצה לעולם לא תרצה באחר. ואני מכיר לחש שמונה עשר, והלחש הזה הוא הגדול מכולם, ואת הלחש הזה איני יכול לספר לאיש, כי סוד שאיש אינו יודע מלבדך הוא הסוד החזק ביותר שיכול להיות אי פעם.”

“האש הבוערת לוהטת!”

“פנטזיה? זה בשביל ציפורי האש. פנטזיה, אפילו כשהיא לובשת צורות מדע-בדיוניות, וכך היא עושה לעיתים קרובות, היא מסוכנת. היא בריחה מן המציאות. היא חלימה בהקיץ. אין לה שום קשר לעולם ולבעיותיו. כך אמרו הסנובים שלא הכירו את עצמם כסנובים.”

“מה קורה לך כשאינך מספיק לעצמך? היום שבו תדע שהשם השני של העולם הזה הוא צרה? היום שבו תבין שהישועה אינה מבטלת ניסיונות? העובדה שאתה נטבל ברוח הקודש אינה שולחת את השטן לאש הגיהינום? ישוע לא אמר להרוג את השטן, הוא אמר לגרש אותו. אתה יכול לגרש אותו מגרמניה, והוא עשוי לנחות בממלכה המאוחדת... הוא עדיין שם. רק זכור ששמים וארץ עשויים לחלוף, אך אלוהים ודבריו נשארים תמיד כפי שהם.”

“האש היא להבה”

“הציתת אותי, ערמת האפר שאני, ללהבה. פעם הוא תהה מדוע אהבה תמיד נוסחה במונחים של בערה. כעת השרפה בעורקיו שלו נתנה את התשובה.”

“בזמנים רחוקים, שטפו עדרי זאבים גדולים את הכפרים באוקראינה, והפכו את הנסיעה באזור זה למסוכנת מאוד. עדרי הזאבים האלה היו חסרי פחד. הם לא התרעמו מפני בני אדם ולא מפני כל נשק שהיה זמין אז. הדבר היחיד שהרתיע אותם היה האש.”

“ללמד, להצית את אש הרצון ללמוד.”

“אני מאמין בך, ידידי, עד כדי כך שאם מי מרעיונותיי גורם לך להרגיש מושפל בכל דרך שהיא, אני רוצה שתקום נגדי ותשליך את עבודתי אל האש. כל רעיון, כל ספר, כל מוסד שמחליש את העצמי במקום לחזקו, יש להשליך מיד.”

“המוזיקה היא הקוסמת שלי, המפתה של רגשותיי, האש והקרח שמניעים אותי.”

“צמיחה היא מכוערת, היא מחרידה, היא כל הדברים שאנחנו לא אוהבים, אבל אלוהים אדירים, ברגע שתעבור דרך אש הבלבול, תרגיש תשוקה בוערת בתוך הלהבה שלך.”

“מי שזכו לקבל חינוך, חייבים להדליק את להבת האש”

“אם נכסה את חלומותיהם של ילדינו בשמיכות, נחשיך את עולמם ונכבה את רצונם לחיות.”